|
|
Page:220
למעשה , על התכוונות אל תכניות הפיתוח של המעצמות . והתכוונות זו , יש לציין , לא איפשרה פיתוח מתמשך וארוך טווח של מערכת החינוך האיכותי , שכן כל שנדרש — כמו בתעשיות האלקטרוניקה שהוקמו בשנות השבעים — הוא גרעין קטן , יחסית , של מהנדסים וחוקרים , כשלצידם עובדים פועלים ופועלות בעלי הכשרה מינימאלית , בעבודות ההרכבה הפשוטות . תפיסה חדשה של פיתוח צריכה להתבסס גם על ראייה שונה של ההרכב הפנימי של החברה הישראלית . ובמלים אחרות—היא צריכה לשאוף לפיתוח של מכלול מרכיביה של החברה . התפיסה המסתגרת של "חברה חלוצית , " חברה של "הטובים לטיס" ושל "צמרת" או "עילית משרתת , " היתה תפיסה שתאמה את הגישה לפיה אנו אי אירופי קטן בתוך ים מזרחי גדול . ואילו תפיסה של פיתוח איזורי צריכה להתבסס על פתיחות , על שיתוף פעולה עם כל הקבוצות , על הכנסתן של כל הקבוצות למעגל היצירה והפיתוח . שהרי אם אכן יש לישראל יתרון איכותי כלשהו במישור המחקר , המדע והטכנולוגיה , עליה לשתף בו את כל חלקי החברה , ולא לשמרו כנכס בלעדי של קבוצה אחת בתוכה , כאותו אוצר שמור המועבר מדור לדור בתוך המשפחה . שכן , בסופו של דבר , אם אין לאותה "איכות" יכולת לגרום לפיתוח כולל של סביבתה , אין בה יתרון כלשהו , גם לא לבעלי האוצר עצמם . כיום , לאחר שנפרץ סדק ראשון בחומת ההסגר הערבי , בדמות הסכם השלום עם מצרים , וכאשר המנהיגות של העם הפלסטיני , עימו מנהלים היהודים סכסוך המתמשך מזה למעלה ממאה שנה , מכירה בזכות קיומה העצמאי של מדינת ישראל , לצד מדינה פלסטינית , תפקידה העיקרי של ההנהגה המדינית הישראלית הוא להניח תשתית לשילובה של החברה הישראלית בסביבתה הקרובה . כך תוכל ישראל ליטול חלק במאמץ פיתוח של המזרח התיכון , אחד האיזורים שנותר בשולי ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית העולמית , נתון לניצול של אינטרסים רחוקים , ומסוכסך בתוך עצמו לתועלתם של אותם אינטרסים . כאן יכולה ישראל לשאוף להיות שותפה מלאה ומרכזית —ולא ארץ קטנה ורחוקה הבאה ללקט את פירורי הפיתוח של המעצמות . זהו כיוון אשר יכול לאפשר לחברה הישראלית — כמו גם לכל שכנותיה — פריחה של מכלול המשאבים האנושיים הפנימיים , ולפתוח בפני כל הקבוצות המרכיבות אותה פתח של קידום . אוריינטאציית פיתוח מזרח תיכונית תגביר , קרוב לוודאי , את הפתיחות של החברה הישראלית להתארגנויות קהילתיות חדשות , שכן פעילויות קבוצתיות אשר עד כה תויגו באופן שלילי על ידי המימסד החברתי פוליטי ,
|
|