sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:214

לקבל את תכניות ה"רווחה" וה"טיפוח" השונות , כתחליף לחינוך ראוי לשמו . ואצל הערבים —החשש ששרר במשך שנים רבות מפני העלאתן של תביעות קבוצתיות ; וכיום —לחציהם של עסקנים פוליטיים להגדיל את תקציבי החינוך המקצועי ולקבל את תכניות ה"טיפוח" המוצעות בשכונות ובעיירות הפיתוח . בארצות אחרות , ובנסיבות חברתיות היסטוריות אחרות , התפתחו הדברים באופן שונה . פלסטינים , שהישראלים שביניהם נקלעו בשנות החמישים והששים לפרולטריזציה מאולצת , הצליחו בארצות ערב משום שבהעדר קרקע ונכסי דלא ניידי אחרים , הפך אצלם החינוך לנדוניה איתה משלחים את הנער והנערה לדרכם בחיים —ממש כמו אצל יהודים בארצות גולה שונות . בנוסף על כך , משקיהן של כמה מארצות ערב נזקקו , בזמן הנכון , לכוח אדם משכיל , מן הסוג שפלסטינים יכלו לספק . שני אלה יצרו דפוס התנהגות הממשיך להדריך שכבות רחבות של פלסטינים גם היום . יהודים מזרחים שהיגרו לצרפת נהנו ממערכת חינוך שהיתה נתונה בתנופה של התרחבות , וכן ממערכת תומכת של ארגזים קהילתיים ; על כך נוספה גם המגמה להמיר את המסחר , העיסוק העיקרי של דור ההורים , ואשר בתנאים הכלכליים של צפון אפריקה היווה יתרון , בעיסוקים אקדמיים שתאמו יותר את מגמות הפיתוח של המשק הצרפתי . באורח דומה , יהודים מזרח אירופיים , שסבלו בארצות מוצאם מהגבלות חמורות בתחום החינוך , ואשר הגיעו למערב במצב שתואר על ידי אחיהם הוותיקים שם , כפי שראינו בפרק , 5 במונחים דומים מאוד לאלה בהם תוארו המזרחים בישראל על ידי הוותיקים האשכנזים , נהנו מן העובדה שבמערב , ובעיקר בארצות הברית , נקלעו למשקים תעשייתיים מתפתחים ולמערכות חינוך שהלכו והתרחבו במהירות ; נוסף על כך נהנו גם מן החופש להקים ארגונים קהילתיים חזקים , שסיפקו להם תמיכה ועידוד . לא כך היה בישראל . המפלגות הציוניות של תקופת היישוב , שהפכו ב 1948 למימסד מדינתי , לא הנהיגו משטר חברתי פתוח , בו כל קבוצה יכולה לפעול לפי נטיותיה , תוך שימוש במערכות המדינה לקידום ולשיפור מצבה . המימסד הוותיק לא נפתח אל הקבוצות החדשות , ודבק בשאיפתו להקים חברה בדמותו הוא . בניגוד לארצות המערב , שקיבלו אליהן את המהגרים היהודים בעיצומה של התפתחות תעשייתית , שהיתה מעוגנת בשליטה על משאבי טבע ואנוש גדולים , כולל אלה של מושבותיהן בעולם השלישי , משאבי הפיתוח של ישראל באו מן החוץ . השליטה על משאבים אלה , בתוך הארץ , היתה בידי המימסד המדינתי —והוא חילקם לפי הגדרת האינטרסים העצמית שלו . כל עוד שלטה מגמת הפיתוח החקלאי , היו

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help