|
|
Page:178
המדע , על אהבת המולדת למדינה ולעם ישראל . " . .. יעדים אלה יצרו אצל הערבים תחושה של מיעוט זר במדינתו ( צרצור , . ( 478 : 1985 "האופי הציוני של המדינה , תפיסת הרוב היהודי את המדינה pxm ויחסו אל האזרח הערבי ובעיקר , הרחקתו מהמוסדות הקובעים של המדינה ואי שיתופו בבניה וביצירה של המדינה , יוצרים אצל הערבי בישראל הרגשה של זרות" ( שם : שם . ( הגדרתה היהודית ציונית של המדינה מקשה על הזדהות של כלל אזרחיה על בסיס אוניברסאליסטי . קושי זה מובלט עוד יותר —הן עבור הרוב השליט , והן עבור המיעוט הנשלט —על ידי הסכסוך המתמשך עם מרבית מדינות ערב , ובמיוחד , מאז , 1967 עם אותו חלק של העם הפלסטיני המצוי בשטחים הכבושים ובארצות השכנות . נראה כי כל עוד לא ייושב הסכסוך הלאומי , יהיו היחסים ההדדיים בין הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל , ובין הרוב היהודי , מאופיינים על ידי רגשות מעורבים . מנגנון החינוך המדינתי , מתוך מודעות לבעיית ההזדהות של תלמידים ומורים ערבים עם יעדים קולקטיביים יהודיים ציוניים , ביקש לנסח יעדים שיהיו מותאמים למעמדו של בית הספר הערבי בישראל . נסיון ראשון נעשה בשנת , 1970 על ידי ועדה שבראשה ישב אהרן ידלין , סגן שר החינוך דאז . הוועדה יעצה להשתית את החינוך בבתי הספר הערבים על ערכי השלום ועל נאמנות למדינת ישראל , תוך הדגשת האינטרסים המשותפים לכל האזרחים ותוך טיפוח הייחוד של ערביי ישראל ( צרצור , . ( 49 : 1985 ערכים אלה היו רחוקים מלשמש כיעדים קולקטיביים מוחשיים . נסיון שני נערך על ידי צוות שהוקם במשרד החינוך , בראשותו של המנכ"ל אלעד פלד , לתכנון החינוך הערבי לשנות ה . 80 המלצותיה של ועדה זו היו , לדבריו של איש חינוך ערבי , נועזות יותר ( שם : ( 500 : "מטרת החינוך הממלכתי במיגזר הערבי בישראל היא להשתית את החינוך על יסודות התרבות הערבית , על הישגי המדע , על שאיפת השלום בין ישראל לשכנותיה , על אהבת המולדת המשותפת לכל אזרחי המדינה ונאמנות למדינת ישראל " ... ( מצוטט שם : שם . ( גם ניסוח זה , עם כל הכרתו במרכזיות התרבות הערבית ובהיות אהבת המולדת משותפת לשני העמים , אין בו כדי להציב יעד קולקטיבי ברור עבור הערבים הפלסטינים בישראל ; למעשה , יתכן והצבתם של יעדים שכאלה כלל לא תתכן , כל עוד לא יתבררו יחסי הקבע בין ישראל והעם הפלסטיני . שכן , המורה , התלמיד והתלמידה הערבים אינם יכולים , במסגרת מערכת הלימודים הקיימת , לטפח את הזהות הלאומית שלהם במלואה , וגם אינם יכולים לשאוף למלוא ההישגים הלימודיים והמקצועיים הפתוחים בפני התלמידים היהודים , בהיות חלק כה גדול מן העיסוקים האקדמיים מצויים מחוץ לתחום עבורם .
|
|