|
|
Page:127
של עליית הנוער , לדוגמא , אשר בשנות החמישים החלה קולטת בני נוער מזרחים "שלא הגיעו לאותה דרגה של אוטונומיה או לאותה יכולת של רלאטיביזציה" שאיפיינו את ילדי אירופה , הדגיש פרנקנשטיין כי חשוב לטפח קשר עם ההורים על בסיס של שיתוף ( פרנקנשטיין , — ( 221 : 1953 אבל מיד המשיך והבהיר כי כוונתו לשיתוף במובן החד סטרי של המלה נ " עלית הנוער חייבת לנסות וליצור בהורי החניכים את הנכונות להבין למטרותיה" ( שם : . ( 22 1 ההצגה הנרחבת ביותר של תורת "שיקום החשיבה" מצויה בספר הקרוי הם חושבים מחדש : פרקים בתורת ההוראה המשקמת . ( 1981 ) כאן , התופעה אותה כינה בהזדמנויות קודמות כ"עזובה , " "פרימיטיביות , " או "חיצון , " מופיעה תחת שם חדש — " פיגור משני . " משני , משום שהוא יציר התנאים החברתיים , ובעיקר משום שלהבדיל מן הפיגור המכונה בפיו ראשוני , זה המשני ניתן לשיקום . פרנקנשטיין חזר גם כאן על קביעתו כי הפיגור המשני הוא תופעה של המעמד הנמוך , ולא של המעמד הבינוני והגבוה . אלא שהפעם הוסיף על העוני גם את הבדלי הערכים השוררים בין העולם המשפחתי לבין העולם החברתי הסובב . פרנקנשטיין אימץ כאן את הסוציולוגיה של המודרניזציה , שבישראל מצאה ביטוי מרכזי בכתביו של ש . נ . אייזנשטאדט . "הפיגור המשני התרבותי , " אמר , "יכול להיווצר במעבר מחברה בלתי מובחנת ובלתי מפותחת לחברה מובחנת ומפותחת" ( שם . ( 24 : שני סוגי הפיגור המשני , זה הנגרם בעטיו של העוני וזה הנגרם בעטיו של הניגוד בין מערכות הערכים , "נוטים להתמזג , מכיון שגורמיהם הסיבתיים המהותיים נוטים להשתלב ... כך מוסבר המתאם הגבוה בין עוני לבין רב משמעיות תרבותית" ( שם . ( 25 : וזאת היא , לדברי פרנקנשטיין , "המשמעות העמוקה של בעיית הפער החברתי : לא אי הצדק המובלע באי השויון החברתי , אלא הטרגדיה של אלפים ושל מיליונים שאינם זוכים לעזרה בהגשמת הפוטנציאל הגנוז בהם " ... ( שם . ( 20 : אנו רואים כאן בבירור מגמה שחזרה ונשנתה אצל פרנקנשטיין , להכליל את הניתוח שלו —אשר במקורו , כזכור , התייחס לקבוצה די קטנה של צעירים עבריינים — על אוכלוסיות שלמות . בעוד שהמושג "עזובה" התייחס לכמה אלפי נערים ערבים ויהודים מזרחים , ובעוד שה"חיצון" של עתי , מופרעות , פרימיטיביות התייחס לאותם בני עניים שהוריהם לא קיבלו את עוניים ברוח טובה , פרנקנשטיין של הם חלשבים מחדש כבר דיבר על " הטרגדיה של אלפים ושל מיליונים . " ניתוח קליני במהותו , שפותח ביחס לקבוצה מוגדרת ומצומצמת ביותר , הוכלל על שכבה חברתית שלמה ,
|
|