|
|
Page:105
שיפורים קלים פה ושם ניתן יהיה לתקן עוולות חברתיות , וכי תכניות סיוע ממשלתיות יוכלו לפצות על פערים מעמדיים עמוקים . כך התגבשה מדיניות הרווחה , שבתקופת כהונתו של לינדון ג'ונסון , יורשו של קנדי , זכתה לכינוי "מדיניות החברה הגדולה . " ארצות הברית היתה אז בשיא עוצמתה הכלכלית העולמית , ועל רקע זה בלטה עוד יותר מצוקתם של השחורים . השפע הכלכלי איפשר לאמץ את המדיניות החינוכית החדשה , שכל אשר דרשה הוא הרחבת המימון המדינתי —ולא אימוץ פילוסופיה חינוכית חדשה . ובוודאי שלא מדיניות מעמדית שונה . המימון הנרחב , מצידו , יצר תחושה ש"עושים משהו , " וסייע בכך לבלום את גלי המחאות , שהלכו וגברו במהלך שנות הששים . דוברה הבולט ביותר של גישת "החינוך המפצה" בארץ היה משה סמילנסקי , חוקר במוסד סאלד ומאוחר יותר באוניברסיטת תל אביב . סמילנסקי היה אחד הראשונים שהתריעו על המשמעות החברתית של המתרחש בבתי הספר של העולים מארצות המזרח . עוד בשנת 1956 הגיש תזכיר לשר החינוך , ובו נתונים מקיפים על כשלון בתי הספר ביישובי העולים ( סמילנסקי , . ( 1957 קודם לכן עמד בראש צוות של מכון סאלד שסקר את השרותים לנוער במעברות , כולל שירותי החינוך , ומצא כי רמתם לקוייה ביותר ( סמילנסקי , . ( 1955 סמילנסקי לא הסתפק בהצגת נתונים אלא גם הוסיף הצעות לפעולה , ברוח הגישה שמספר שנים מאוחר יותר קיבלה בארצות הברית את השם "חינוך מפצה" ( סמילנסקי , : ( 126 : 1973 ... " אינדיבידואליזציה של הסיוע החומרי , התאמת דרכי ההוראה לקצב הלמידה של הילדים ; התאמת הגן לתפקיד הטיפוח האינטלקטואלי ולהכנה לקראת ציפיות ביה"ס ; מתן סיוע מיוחד לשליש העליון של תלמידי ביה"ס טעון הטיפוח ; הארכת השהות של בני נוער במסגרות החינוך העל יסודי ; הרחבת הקליטה בחינוך המקצועי ; הבטחת הטיפול ביחיד בתוך ביה"ס" ( שם לשם . ( מבין שני הזרמים של אידיאולוגית הטיפוח , זה של סמילנסקי וזה של פרנקנשטיין , הראשון הוא שהיה בעל ההשפעה המעשית הגדולה ביותר . סמילנסקי שימש כיועץ לשר החינוך והיה שותף פעיל בשלבים העיקריים של אימוץ מדיניות הטיפוח . מאוחר יותר היה שותפו הפעיל של השר זלמן ארן בגיבוש מדיניות הרפורמה בחינוך התיכון : הוא חיבר תזכיר לשר על מצב הרפורמה בעולם , ושימש כחבר בוועדת פראוור שהניחה את היסוד למדיניות הרפורמה בישראל ( סמילנסקי , ; 1961 לוי , . ( 131 : 1987 תרומתו של סמילנסקי לאידיאולוגיית "הטיפוח" לא היתה בעומק העיוני שלה אלא בהשפעתה הרבה במישור המעשי של פעולת מנגנון החינוך
|
|