|
|
Page:87
פרק רביע * מ"שוויון פורמאלי" למדיניות חינוך מעמדית במחצית השניה של שנות החמישים חל שינוי במדיניות הפיתוח הכלכלי של המדינה : את מקום הדגש ההתחלתי על ביסוס והרחבה של החקלאות תפס עתה דגש על תיעוש . במקביל החלה להתגבש גם מדיניות חדשה בתחום החינוך , בייחוד בכל הנוגע למזרחים . הערבים לא נכללו באף אחת משתי ההתפתחויות החדשות , אך הם הושפעו מהשלכותיהן ; על כך נדון בפרק השביעי . השינוי במדיניות הפיתוח הכלכלי התאפשר הודות לשני משאבים שנתווספו למשק בכמויות גדולות , יחסית : האחד , כוח אדם , בעקבות העלייה ההמונית ; השני , הון פיתוח . בשנת 1953 הופעל הסכם השילומים עם גרמניה , שהחל להזרים , בקצב גובר והולך , הון פיתוח בקנה מידה גדול ( הלוי וקלינוב מלול , . ( 132 : 1972 בו זמנית הוחל במכירת ה"בונדס" של ממשלת ישראל , התקבל מלווה ביסוס מאת הסוכנות היהודית וכן המשיכו להתקבל מענקים ומלוות מממשלת ארצות הכרית ( שם -.פרק . ( 'ח עתה יכולה היתה המדינה ליזום תכניות פיתוח רחבות היקף . תחילה היה זה , כאמור , פיתוח חקלאי —התיישבות אזורית מתוכננת בחבלים לכיש , תענך ועדולם , מוביל המים ירקון-נגב וייבוש אגם החולה ( הסוכנות היהודית , . ( 636 : 1964 אך בעת ובעונה אחת החלה להתגבש אצל קובעי המדיניות ההכרה כי הפיתוח החקלאי , שהגיע לנקודת רווייה , אינו יכול עוד להמשיך ולשמש פתרון עיקרי לקליטת עלייה , וכי רק תכנית תיעוש מקיפה תוכל לספק מענה לקליטת כוח האדם ההולך ומתווסף למשק , כמו גם להביא לצימצום בגירעון המסחרי של המדינה ( משרד ראש הממשלה , . ( 388 : 1968 יש לציין בהקשר זה כי במשך מרבית העשור ידע המשק שיעורי אבטלה גבוהים ; חלק גדול מן המובטלים היו עולים חדשים , ובעיקר ביישובים
|
|