|
|
Page:86
בצרפת . מחקר שנערך בקרב יהודי צרפת בשנות השמונים העלה כי באיזור פריז , כמעט אחד מתוך כל שני יהודים צרפתיים יוצאי מרוקו בני 25 עד 29 הם כיום בעלי השכלה גבוהה ( בנסימון ודה לה פרגולה , . ( 170-. 1984 המענה הנפוץ לנתון שכזה הוא : לצרפת היגרו המשכילים והמבוססים יותר מבין יהודי מרוקו . אכן , זה נכון במידה רבה , אלא שההפרשים בין דור ההורים לדור הבנים והבנות של יוצאי מרוקו בצרפת הם בכל זאת משמעותיים ביותר ' שיעור בעלי השכלה גבוהה אצל גילאי 40 עד — 64 דור ההורים —היה 9 . \ % בלבד ( בהשוואה ל 3 . 0 % בעלי השכלה גבוהה בקרב כלל העולים מאסיה ואפריקה בישראל לפי מפקד ; 1961 למ"ס , שנתון : 1964 עמוד ;( 525 גם שיעור בעלי ההשכלה התיכונית לא היה גבוה ביותר בדור ההורים , ועמד על 12 . 6 % ( בנסימון ודה לה פרגולה , שם . ( נראה כי הדינאמיקה המעמדית הכללית בחברה —שהחינוך הוא רק מרכיב אחד בה — חשובה יותר מגורם ההשכלה , כשלעצמו . היהודים שהיגרו לצרפת לא עברו תהליך פרולטריזציה כמו בני קהילתם בישראל . הם גם נהנו מן העובדה שבשנות החמישים והששים ידעה מערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת התרחבות וגילתה כלפיהם מידה גבוהה של פתיחות ( שוראקי , . ( 215 : 1968 על כן יכלו להגיע להישגים לימודיים גבוהים . הישגיהם היו גבוהים , למשל , מאלה של צרפתים בני צרפת המשתייכים למעמד הפועלים ( בנסימון ודה לה פרגולה , — ( 171 : 1984 שעליהם פועלת מערכת השפעות מעמדיות פנימיות לחברה הצרפתית , הדומה בוודאי במובנים רבים למערכת ההשפעות הפועלת בישראל על מעמד הפועלים שלה —מזרחים וערבים . לעומת זאת , מעמד השכלתי גבוה ראשוני , כשלעצמו , אין בו כדי להבטיח מעמד השכלתי גבוה בדורות הבאים — אלא אם כן הוא מלווה בנתונים נוספים של מעמד גבוה . יהודי עיראק , לדוגמא , הגיעו לישראל עם רמת השכלה ממוצעת גבוהה מזו של מזרחים אחרים , ואולם יתרון זה נשחק עם תהליך הפרולטריזציה הכללי , שחלקם הגדול לא נמלטו ממנו . ממצאים המשווים את נתוני ההשכלה של הדור הראשון והשני של יהודי המזרח בישראל מראים כי חלה התקרבות ברמה ההשכלתית בין יוצאי עיראק לשאר יוצאי המזרח ' י בעוד שדור העולים היה קרוב מבחינת נתוני ההשכלה שלו ליוצאי פולין , רומניה וברית המועצות , הרי שדור הבנים התקרב בהישגיו ליוצאי תימן , מרוקו ואיראן ( נהון , . ( 32-31 : 1987
|
|