|
|
Page:55
לשוליים . מסע זה — דה ערביזציה של החיים היהודיים בישראל בכלל , ושל חיי היהודים יוצאי ארצות ערב בפרט ( ר' זלצר , 1967 : פרקים — ( 5 , 4 גרם להתנכרות של העולים מארצות ערב , הם , בנותיהם ובניהם , מעולם תרבותי רחב ועשיר , אשר עד אז שימש להם תשתית של עיצוב ויצירה . השפה והתרבות הערביים תוארו על ידי רבים ממעצבי מדיניות התרבות והחינוך בישראל כמייצגים עולם נחות בערכו ומפגר , וכבלתי ראויים לאזרחיה של חברה מודרנית ומערבית . את תוצאותיו של מסע הדחקה זה ניתן לזהות עד היום במוניות ובאוטובוסים , וברבים מן הבתים היהודיים בישראל , עת ממהרים לסובב את כפתור הרדיו כל אימת שהוא מתעכב בתחנה ערבית . למרות שהשפה הערבית היא שפה רשמית שלישית , לצד העברית והאנגלית , בפועל היא נדחקה לשוליים , וממעטים עד מאוד להשתמש בה . הרוב המכריע של הישראלים — כולל יוצאי המזרח בתוכם — אינם מסוגלים להבין או לדבר ערבית , לא כל שכן לכתוב ולקרוא בה . אין ספק שדחיקתה לשוליים של השפה הערבית פגעה בסיכוייהם של ילדי העולים המזרחים להשתלב במערכת החינוך הישראלית , ובאופן כללי יותר , במרקם התרבותי הישראלי . השליטה בשפה הערבית סייעה בשנות ה ' 50 וה ' 60 רק לאותם עולים מזרחים שהשתלבו במערך המודיעין והממשל הצבאי , והיא ממשיכה לשמש בתפקיד זה עד היום . השפה הערבית נלמדה בעבר—וגם היום — על ידי מיעוט מקרב התלמידים היהודיים , ומה שכתב בנטואיץ אודות שנות ה ' 50 תקף גם כיום : ... " לרוב התלמידים היהודים בארץ , ואפילו לרוב המורים , אין כמעט כל מגע עם ערבים ; אינם מכירים , לא את שפתם , לא את תרבותם" ( בנטואיץ , . ( 350 : 1960 אלא שמה שעבור האשכנזים היה בבחינת בחירה רצונית באי התקרבות , ותו לא , עבור המזרחים היה בבחינת שבר תרבותי עמוק . על כל אלה יש להוסיף כי היחס בין התלמידים והוריהם , מצד אחד , לבין המורים והמורות , מצד שני , אופיין בהרבה מקרים בזרות ובניכור . שלא כעובדי מערכות החינוך הקהילתיות בארצות המוצא , המורות והמורים שהגיעו למעברות , למושבים ולשכונות הנטושות היו בחלקם הגדול זרים לעולים בלשונם , בערכיהם ואף במסרים החינוכיים שלהם , והצטיידו בעיני תלמידים והורים כחלק ממערכת שלטונית מרוחקת—כמוהם כפקידי לשכות העבודה , המעסיקים , עסקני המפלגות וקציני הצבא . נשוב אל עליזה לבנברג . "בקרית שמונה [ מעברה שהפכה לעיירת פיתוח ; ש . ס [ . למדתי שכישלון החינוך היסודי שלנו הוא כישלון הרמה האנושית של ישראל הראשונה , אותה מייצגים באופן מעציב המורים , המביאים איתם לעיירות הפיתוח מושגים ודעות המכשילים אותם , את עבודתם ואת הילדים
|
|