sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:55

לשוליים . מסע זה — דה ערביזציה של החיים היהודיים בישראל בכלל , ושל חיי היהודים יוצאי ארצות ערב בפרט ( ר' זלצר , 1967 : פרקים — ( 5 , 4 גרם להתנכרות של העולים מארצות ערב , הם , בנותיהם ובניהם , מעולם תרבותי רחב ועשיר , אשר עד אז שימש להם תשתית של עיצוב ויצירה . השפה והתרבות הערביים תוארו על ידי רבים ממעצבי מדיניות התרבות והחינוך בישראל כמייצגים עולם נחות בערכו ומפגר , וכבלתי ראויים לאזרחיה של חברה מודרנית ומערבית . את תוצאותיו של מסע הדחקה זה ניתן לזהות עד היום במוניות ובאוטובוסים , וברבים מן הבתים היהודיים בישראל , עת ממהרים לסובב את כפתור הרדיו כל אימת שהוא מתעכב בתחנה ערבית . למרות שהשפה הערבית היא שפה רשמית שלישית , לצד העברית והאנגלית , בפועל היא נדחקה לשוליים , וממעטים עד מאוד להשתמש בה . הרוב המכריע של הישראלים — כולל יוצאי המזרח בתוכם — אינם מסוגלים להבין או לדבר ערבית , לא כל שכן לכתוב ולקרוא בה . אין ספק שדחיקתה לשוליים של השפה הערבית פגעה בסיכוייהם של ילדי העולים המזרחים להשתלב במערכת החינוך הישראלית , ובאופן כללי יותר , במרקם התרבותי הישראלי . השליטה בשפה הערבית סייעה בשנות ה ' 50 וה ' 60 רק לאותם עולים מזרחים שהשתלבו במערך המודיעין והממשל הצבאי , והיא ממשיכה לשמש בתפקיד זה עד היום . השפה הערבית נלמדה בעבר—וגם היום — על ידי מיעוט מקרב התלמידים היהודיים , ומה שכתב בנטואיץ אודות שנות ה ' 50 תקף גם כיום : ... " לרוב התלמידים היהודים בארץ , ואפילו לרוב המורים , אין כמעט כל מגע עם ערבים ; אינם מכירים , לא את שפתם , לא את תרבותם" ( בנטואיץ , . ( 350 : 1960 אלא שמה שעבור האשכנזים היה בבחינת בחירה רצונית באי התקרבות , ותו לא , עבור המזרחים היה בבחינת שבר תרבותי עמוק . על כל אלה יש להוסיף כי היחס בין התלמידים והוריהם , מצד אחד , לבין המורים והמורות , מצד שני , אופיין בהרבה מקרים בזרות ובניכור . שלא כעובדי מערכות החינוך הקהילתיות בארצות המוצא , המורות והמורים שהגיעו למעברות , למושבים ולשכונות הנטושות היו בחלקם הגדול זרים לעולים בלשונם , בערכיהם ואף במסרים החינוכיים שלהם , והצטיידו בעיני תלמידים והורים כחלק ממערכת שלטונית מרוחקת—כמוהם כפקידי לשכות העבודה , המעסיקים , עסקני המפלגות וקציני הצבא . נשוב אל עליזה לבנברג . "בקרית שמונה [ מעברה שהפכה לעיירת פיתוח ; ש . ס [ . למדתי שכישלון החינוך היסודי שלנו הוא כישלון הרמה האנושית של ישראל הראשונה , אותה מייצגים באופן מעציב המורים , המביאים איתם לעיירות הפיתוח מושגים ודעות המכשילים אותם , את עבודתם ואת הילדים

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help