|
|
Page:41
שני גופים יצאו מן המשבר כמנצחים : מפא"י והמזרחי ( מאוחר יותר מפד"ל . ( מפא"י —משום שבתוך שלוש שנים מצאה עצמה חולשת על מרבית מערכת החינוך , בעוד שעד להקמת המדינה היתה שותפה זוטרה במערכת החינוך היישובית . בשנת 1947 / 8 הקיף "זרם העובדים" רק 25 % מכלל התלמידים והתלמידות ; הזרם הגדול ביותר היה אז "הזרם הכללי , " שהקיף 50 % > מכלל התלמידים והתלמידות . שלוש שנות שלטון במנגנון המדינה סייעו למפא"י להפוך את היוצרות : ב 1952 / 3 למדו בבתי ספר " כלליים" רק 27 % מן התלמידות והתלמידים , ובבתי ספר של "זרם העובדים" 43 . 4 % — ( בנטואיץ . ( 72 : 1960 , ' עתה , כאשר מרבית התלמידים שלא נמנו על החינוך הדתי היו תחת שליטתה , הרגישה מפא"י חזקה דיה לתמוך בביטול הזרמים , שהיה מזה זמן אחד הסעיפים העיקריים במצעם של הציונים הכלליים . לנוכח שליטתה של מפא"י במנגנון החינוך , הבטיח לה צעד זה שליטה למעשה על כל בתי הספר הלא דתיים —כולל אלה ה"כלליים . " מאידך גיסא , התמיכה של מפא"י בביטול הזרמים היוותה הכרזת מלחמה על שותפתה משמאל , מפ"ם , שבעיניה היה "זרם העובדים" נכס רעיוני וחומרי חשוב . אלא שמפא"י היתה עתה חזקה דיה כדי להתעלם גמ ממחאותיה של מי שעד לפני זמן קצר היתה שותפתה ל"חטיפת" ילדים מן הדתיים . המזרחי והפועל המזרחי ( מאוחר יותר מפד"ל ) יצאו גם הם כמנצחים , לצד מפא"י , וזאת משום שחוק חינוך ממלכתי הפך אותם לזרם דתי מוכר יחיד . לא רק זאת , אלא שההסדר החדש העניק להם , תחת הכסות של "חינוך ממלכתי , " מערכת חינוך משל עצמם , אותה הם מנהלים מאז ועד היום כמשרד בתוך משרד . ההסדר החדש כלל את הקמתו של האגף לחינוך דתי במשרד החינוך , שהיה והננו אגף עצמאי ביותר , המצוי במידה רבה מחוץ למרותו של שר החינוך ( קליינברגר , ; 126-125 : 1969 קיל , . ( 71-67 : 1977 על אלה יש להוסיף כי "עיסקת " 1953 העניקה לשתי המפלגות הדתיות בסיס תקציבי , תעסוקתי וציבורי רב עוצמה . הסכם החלוקה עם מפא"י הותיר בידי הזרם הממלכתי דתי וזלק גדול מן התלמידים והתלמידות שעלו מארצות ערב . יוצאי אסיה אפריקה הפכו עד מהרה לרוב מכריע בקרב תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי דתי : בשנת 1970 הגיע שיעורם שם לשיא של 83 . 7 אחוזים מכלל התלמידים — לעומת 50 . 8 % בחינוך הממלכתי ( מכון סאלד , 1986 : י"ג . ( השתלטות הזרם הממלכתי דתי על ילדי העולים מארצות ערב סייעה להפוך אותו לזרם גדול משהיה בעבר : בין השנים 1956 ו 1968 ידע הזרם צמיחה בלתי פוסקת — וזאת לאחר שבחמש השנים הראשונות למדינה היה נתון להתדלדלות
|
|