sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:35

הקבוצות החדשות . יתרה מזאת : השליטים החדשים ביקשו לראות את מדינת הלאום שלהם במתכונת מדינות הלאום האירופיות , ולהשחיתה על ערכים תרבותיים , כלכליים ופוליטיים מערביים . ברוח התקופה , היתה תפיסה זו מבוססת על ההנחה כי בסדר חברתי שכזה , כל מי שאינו אירופי חייב לעבור תהליך של אירופיזציה לפני שיוכל להיות שותף מלא בזכות עצמו . יתרה מזאת.- בראש המנגנון המדינתי החדש עמדו אנשי תנועת העבודה , שהגיעו למעמדם לאחר מאבק עיקש , ארוך ומתמשך עם פלגים ציוניים אחרים , ועתה הם לא היו נכונים לשיתוף ולהתחלקות בשלטון —לא עם יריביהם מתקופת היישוב " ) בלי חרות ומק"י , " קבעה סיסמתו של בן גוריון , ( ובוודאי שלא עם המיעוט הערבי או עם העולים המזרחים שזה מקרוב באו . כל אלה גרמו לכך שהמנגנון המדינתי החדש , מרגע שביסס את ריבונותו , ישאף להנהיג את מטרותיו ואת ערכיו תוך התעקשות על מידה גבוהה של בלעדיות . דבר שני , אנשי הזרמים השונים של תקופת היישוב , אשר תחת שלטון המנדט נאבקו זה בזה , הפכו עכשיו לשליטים על מנגנון מדינה משל עצמם . מעמד שלטוני זה — בין אם בשורות הקואליציה ובין אם בשורות האופוזיציה — הוליד אט אט תחושה של קירבה ושל זהות אינטרסים בין הזרמים , אם לא כלפי פנים אזי כלפי חוץ : כלפי המיעוט הערבי , שנתפס בעיני כולם כעויין , וגם כלפי היהודים המזרחים , שנתפסו בעיני כולם כשונים וכזרים מבחינה תרבותית . לצד המריבות הפנימיות המתמשכות הופיעה עתה עמדה משותפת של "אחריות ממלכתית" כלפי חוץ , שהתבטאה , למשל , בשלילה כוללת של התארגנות על רקע עדתי או לאומי . בן גוריון ובגין , שהמשיכו להתנצח בינם לבין עצמם כתמול שלשום , מיהרו להגיב בשלילה ובו זמנית על כל התארגנות חדשה , כגון זו של רשימות מזרחיות בבחירות לרשויות המקומיות , כאילו היו מתואמים ביניהם . דבר שלישי , יהודי המזרח הגיעו לארץ , במקרים רבים , במסגרת מבצעי פינוי בהולים , ולרוב גם חשאיים , שלא קדמה להם הכנה מוקדמת וממושכת של חברי הקהילות עצמן , כגון משלוח "חלוץ" שיכין את התשתית המוסדית לקליטת עולים — כולל בתי ספר . המנגנון המדינתי החדש , מצידו , התעלם מן העובדה שלעולים החדשים היו , בארצות מוצאם , מערכות חינוך משלהם . אנשי הממשל החדש הונחו , בדרך כלל , על ידי האמונה כי חלק גדול מן העולים באו לא , ^ כדברי בן גוריון , "ללא ידיעת אלפא ביתא , ללא סימן של חינוך יהודי או אנושי" ( בן גוריון , . ( 34 = 1964 אפילו המורים שבקרב העולים נתקבלו במידה גדולה של הסתייגות , כמי שאינם יהודיים מספיק , ובוודאי שלא ישראליים מספיק , כדי לייצג

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help