sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:258

שקר . אם יש לך משהו טוב להגיד , אז למה שלא תגידי ? בקיצור , בסינגור עצמי הרגשתי שאני מתנתקת מרגשות ואז אני יכולה לעשות מין ניתוח כזה , ולהגיד : זו הרשימה שלי ואני הולכת לפעול . ענת גם שלחה אותי לעשות את המשימה , את מבינה ? ממש לסנגר . תכננו מה אני אעשה ואיך היא תעזור לי . גם כשהלכתי לדבר עם המורה , ביקשתי מענת שהיא תבוא איתי , אבל לא הרגשתי כמו ילדה קטנה שמביאה את האמא שלה . הרגשתי שאני מביאה גיבוי . הבאתי כבר פעם מישהו מהמשפחה שלי לדבר והרגשתי שזה נראה מטומטם , שאני מביאה את אחותי . מה , אני לא יכולה להסתדר לבד ? אבל פה הרגשתי שלא איכפת לי , שהמורה תשאל למה אני באה עם ענת . הרגשתי שענת באה ויושבת איתי , אבל אני מדברת . היה עוד עניין . היה שם משהו שהופתעתי . הופתעתי שפתאום הגעתי לשלב שאפשר גם אחרת . הרגשתי שמהנקודה הזו אני יכולה להגיע למרצה ולהגיד לו : תשמע , אני כך וכך ואני מבקשת , ומה המכללה יכולה לתת לי ומה אני יכולה לעשות . ממש לנתח את זה . כי לפני כן , הכל היה סלט בראש : מה אני יכולה לעשות , מה הם יכולים לעשות , מה אי אפשר לעשות , מה הפתרונות . זה גם קטע . ענת אמרה לי להציע ז פתרון . אמרתי לה : את אומרת לי להציע פתרון ? הפתרון יבוא . ' זה כמו להגיד למישהו חולה , שהוא יעזור קודם לעצמו ורק אחר כך הרופא יעזור לו . אז ענת שאלה אותי : איזה פתרון את מציעה ? אז אני מגייסת פתאום את השכל שלי , ואת המחשבות שלי , ואת הניתוח היבש שלי , ורואה שאני יכולה לעשות את זה . קודם , הכל היה מעורבב בראש ושום דבר לא היה מעשי . לעצמי אני אמצא פתרון ? ישבנו ודיברנו . היה עוד משהו : נגיד שאני צריכה לבקש משהו לבת שלי בגן . הבת שלי באה וסיפרה סיפור , שמציקים לה והחברה אומרת לה שאם היא תצא לחצר , אז היא תיתן לה מכות . אני לא אמא שמגוננת על הילדים שלי , אבל איך אני אבוא לגננת ואדבר איתה ? זה כאילו שאני באה לעשות ביקורת על הגננת , כאילו שהיא לא יודעת מה נעשה בגן שלה , אבל הבטחתי לבת שלי לטפל בזה . ישבתי באוטו בחזרה מהמכללה , ואני רואה לנגד עיני את הדף עם השורות של הסינגור , הטבלה שישבנו וציירנו . זה הביא אותי להתקשר לגננת . קודם כל אמרתי לה דברים טובים , שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליה ושאני יודעת שיש לה שיקול דעת , אבל יש לי בעיה קטנה , ואמרתי כך וכך . זה שאמרתי קודם כל , שאני סומכת על השיפוט שלה , היא שמעה את זה ואז יכולתי לבקש . ישר לבוא ולבקש היה נשמע כאילו ביקורתי . אז הבנתי שמה שעשיתי עם ענת אני יכולה לבוא ולעשות במקומות אחרים , גם כשהילדה שלי מבקשת שאני אטפל בבעיות . אני לא צריכה יותר לדחות דברים עד שיהיה פיצוץ . אני לוקחת את מה שעשיתי עם ענת ומשתמשת בזה בצורה שקולה , בלי רגשות . אמרתי לעצמי : וואלה , למדתי משהו . זה מאוד עזר לי , כי לא הרגשתי מתנצלת : לא מתנצלת על הבעיה שלי , לא מתנצלת על הקיום שלי , ולא מתנצלת על זה שאני חיה .

מכון מופ"ת

הוצאת יסוד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help