|
|
Page:194
אלו היו צריכים לפתח מיומנויות של סינגור עצמי לקידום מטרותיהם הלימודיות , המקצועיות והחברתיות . תכנית ההנחיה לסינגור עצמי עבור תלמידי התיכון הייתה חלק מהלימודים הפורמליים של תלמידי החינוך המיוחד , וכללה שבוע של הנחיה לתלמידי כיתות י " א-י " ב עם לקויות למידה . הסתבר ששבוע אחד אינו מספיק לצייד את התלמידים כביטחון עצמי , שיאפשר להם הפעלה של סינגור עצמי . כמו כן העדיפו התלמידים לקחת חלק במשחק תפקידים שנסוב סביב מצבים אמיתיים שקרו להם בבית הספר או בבית , מאשר לעסוק במצבים היפותטיים . לתלמידים היה נוח לסנגר על עצמם במסגרת החינוך המיוחד יותר מאשר במסגרות שבהן שולבו בחינוך הכללי . מסקנתם של כותבי התכנית היא , כי יש להקנות מיומנויות סינגור עצמי כחלק מתכנית מקיפה ורציפה הנמשכת במהלך שנות הלימודים , מהכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי ולאורך שנות התיכון . תכנית ( LEAD = Learning and Education About Disabilities ) LEAD תכנית זו זכתה להדים רבים , ונבחרה לשמש כתכנית מדגימה על ידי משרד החינוך של ארצות הברית . תיאור מפורט של התכנית והישגיה מופיע במאמר של פוקוק ועמיתיו . ( 2002 Pocock , Lambros , Karvonen , Test , Algozzine , Wood , & Martin , ) התכנית החלה את פעילותה בשנת 1996 כמענה לצרכים של תלמידי תיכון עם לקויות למידה . התלמידים והוריהם דיווחו על כך , שחלק ממורי בתי הספר לא נענו לפניות שלהם לספק לתלמידים התאמות לימודיות , בין השאר מכיוון שלתלמידים לא הייתה מודעות מספקת ללקות שלהם , ולפיכך לא יכלו להסביר ביעילות את צורכיהם לפני מוריהם . נוצרה בבית הספר קבוצת תמיכה לתלמידים במטרה להעמיק את ההבנה שלהם לגבי לקויות למידה ולשפר את יכולתם לסנגר על צורכיהם הלימודיים ( אף שמרבית התלמידים היו עם לקות למידה , הרי שהצטרפו לקבוצות גם תלמידים עם בעיות קשב ועם לקויות שמיעה . ( הפעילות החלה עם קבוצה של ארבעה תלמידים והתפתחה לקבוצות תמיכה של 17 תלמידים בכל שנת לימודים , אחת לתלמידי כיתה ט ' והאחרת לתלמידי החטיבה העליונה . הפעילות הייתה יומיומית ונמשכה שעה בכל מפגש , ומסגרת זו נחשבת לקורס בחירה לקראת השלמת דרישות הלימודים בבית הספר התיכון . בהנהגת כל קבוצה יש שני מנחים ( יועץ חינוכי ומורה לחינוך מיוחד ) וארבעה תלמידים הנבחרים לייצג את הקבוצה . הנהגה זו נפגשת אחת לשבוע כדי להחליט על פעילות הקבוצה .
|
|
|