|
|
Page:109
הוויכוחעל השפה ועל המונחים כתבי עת מקצועיים , עמותות וארגונים שונים דורשים אחידות במינוח ובשפה הנקוטה כתיאור אנשים עם צרכים מיוחדים . מכיוון שהשפה משקפת את הערכים של החברה , אימצו ארגונים רבים בעולם את מה שמכונה , Language People First כלומר , שפה לא מפלה , המבהירה שאנשים עם צרכים מיוחדים הם קודם כל אנשים , חברים בעלי ערך ושותפים שווים כחברה . בדומה לאנשים אחרים , הם מאופיינים בתכונות מסוימות כמו מגדר , גובה , צבע עיניים , וגם בנטיות , ברצונות , בתחומי חוזק , בשאיפות וכדומה . לכן לטענתם , השפה שיש לנקוט כאשר מתבטאים בנושא של אנשים עם צרכים מיוחדים , צריכה להיות שפה לא מפלה , המציינת שאמנם מדובר באדם עם מגבלה מסוימת , אך מגבלה זו אינה הדרך היחידה לתאר אותו . מגבלה מוגדרת כמחסום שהחברה מציבה בפני אדם עם לקות ואין לזהות אותה עם האדם בכללותו . לפיכך הדרישה היא , לדוגמה , לדבר על אדם עם לקות ולא על אדם לקוי : "דני הוא תלמיד עם לקות למידה הלומד ככיתה טי" m 1 "דני הוא לקוי למידה ולומד ככיתה . "יט על בסיס הרציונל הזה לשימוש בשפה לא מפלה לתיאור אנשים עם צרכים מיוחדים מביאה קטי סנו ( Snow , 1995 ) רשימה מפורטת של מינוחים המתאימים לפילוסופיה של . People First להלן כמה דוגמאות : אמ 1 ר : אדם עם לקות ולא : אדם לקוי אמור : אדם עם פיגור שכלי ולא : מפגר בשכלו אמור : אדם המשתמש בכיסא גלגלים ולא . אדם רתוק לכיסא גלגלים ( כי הוא אדם חופשי ומשתמש בכיסא כרצונו ) היא פעילות , ( Steps Toward Independence and Responsibility ) STIR שנבנתה על ידי המרכז להתפתחות וללמידה באוניברסיטת צפון קרולינה בצ י פל-היל . פעילות זו מופעלת על ידי אנשים עם נכויות התפתחותיות , לקויות למידה ומוגבלויות אחרות , עבורם ועל ידם . הפרויקט מטפח אימון בהכוונה עצמית ובסינגור עצמי ומקדם כישורי מנהיגות תוך הכללת תכנים כמו מודעות עצמית , ידע על הקהילה הקיימת ( ברמה מקומית , מחוזית וארצית , ( מיומנויות סינגור כלליות , מנהיגות ועבודת צוות . הידע הנרכש מיושם ברמות שונות בקהילה משפחה-. וחברים , עסקים קטנים , כנסייה , ספרייה , מועדונים וכדומה .
|
|