|
|
Page:48
בבית . הערכה מחודשת זו מיקמה את המקור לקשיים באדם עצמו ולא באחר . ואז , , 1963-ב כששמואל קירק טבע את המונח "ליקויי , "למידה חל גם שינוי מהותי בשיח על לקויות למידה . העיסוק הועבר מהתמקדות בהשערות לגבי הגורמים לכישלונות הלימודיים אל הזיהוי של בעיות הלמידה עצמן ואל הטיפול בהן . בשנת 1968 לראשונה , בהנחייתו של סמואל קירק , נוסחה ההגדרה האופרציונלית ללקויות למידה והיא אושרה על ידי הוועדה המייעצת הלאומית לילדים עם מוגבלויות בארצות הברית . הגדרה זו מציינת , שילדים עם לקויות למידה מראים חסרים באחד מן התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים בלמידה או בכמה מהם . ההגדרה גם מציינת שחסרים אלו אינם נגרמים על ידי מוגבלות פיזית , על ידי פיגור שכלי או בשל חסרים סביבתיים . כל ההגדרות שבאו לאחר הגדרה ראשונה זו כוללות את אותו טיעון בסיסי , לפיו קשיי הלמידה של תלמידים עם לקויות למידה נובעים מחסרים בתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים . עם זאת , התגלו חילוקי דעות לגבי מהותם של אותם " תהליכים , "פסיכולוגיים המרכזיים לזיהוי לקויות למידה . ההגדרות נעו מהגדרות של סינדרומים ספציפיים , בצד האחד של טווח ההגדרות אל הקצה השני של הגדרות הממוקדות בקשיי למידה כלליים יותר . חוקרים שטענו לחסרים ספציפיים כמו רורק ( Roiuke , 1985 ) טענו שהסבר סיבתי לפער בין יכולת להישגים נעוץ כחסרים נוירולוגיים בתפקוד המוחי . מצד שני התפתחה קשת רחבה של מחקרים שניסו לסמן את התהליכים הקוגניטיביים האחראים לפער בין יכולת להישגים ( וראו גם בסקירה ההיסטורית של . ( Keogh , 1987 בחיפושיו אחרי הסכרים לקשיי הלמידה של אוכלוסיית התלמידים עם לקויות למידה הניח תורגסון ( Torgesen , 1977 ) בסיס לגישה שאינה חד-ממדית . לדעתו , החסרים הביצועיים של תלמידים עם לקויות למידה עשויים לנבוע לא רק מחסרים בתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים אלא גם משימוש לא יעיל ביכולות קיימות . תורגסון ביקש להבחין בין חסרים ביכולת לבין חסרים בביצוע . חסרים בביצוע יכולים לנבוע מהיעדר יכולות , אך הם יכולים לנבוע גם מכישלון בשימוש ביכולות קיימות . פערים הנובעים מהיעדר יכולת פירושם , שלאדם יש לקות ביולוגית בביצוע תפקוד מסוים . לעומת זאת , חסרים בביצוע יכולים לנבוע גם משימוש לא יעיל במשאבים קיימים . מאוחר יותר טען תורגסון ( Torgesen , 1982 ) שליקויי התפקוד הנצפים אצל אנשים עם לקויות למידה אינם רק תוצר של ליקויים בתהליכי למידה בסיסיים , אלא מעורבים בהם גם גורמים מעכבים נוספים כמו תהליכים מטא-קוגניטיביים או גורמים מוטיבציוניים . על בסיס הטענות האלה ניתן להבין את מודל הברית המשולשת , שיסייע לנו להבין את הקשיים בהכוונה עצמית ובסעגור עצמי אצל אנשים עם לקויות למידה .
|
|