|
|
Page:8
הפנים לעומק את רעיונותיה והשקפותיה של סוג המנהיגות הפוליטית הזאת , התואמת את עידן "הפוליטיקה החדשה . " באמצעות דגם אנליטי ייחודי לבחינת נושא המנהיגות הפוליטית יבקשו פרקי הספר להראות כי "הפוליטיקאים החדשים" הישראליים הם אינסטרומנטליים יותר מן המערביים . הם אימצו את המרכיבים התדמיתיים של דגם "הפוליטיקאי החדש" המערבי , כלומר , את שלושת הממדים החיצוניים סגנוניים של דגם מנהיגותי זה : ממד הידוענות ( הנשען על פופולריות בסקרים , ( ממד החשיבה השיווקית וממד המיומנות התקשורתית . אך לעומת "הפוליטיקאים החדשים" המערביים , השמיטו הישראליים את התכונות העקרוניות אידאיות : יעדיו של "הפוליטיקאי החדש" המערבי מוגדרים לטווח ארוך , ולפיכך , לצד הרצון להיבחר , הם כוללים גם את הרצון להצליח בכהונה בעזרת יישום מדיניות אשר תזכה אותו בפופולריות . לנוחותו של הקורא יצויין כי המקורות והערות השוליים מרוכזים בסיומו של כל פרק . " הפוליטיקאים החדשים" הישראליים נכשלו ביישום מדיניות אשר תתאים למצג החיצוני שהיווה תשתית לבחירתם ( שלא לוותה ברטוריקה האמפתית המאפיינת את " הפוליטיקאים החדשים" המערביים , ( מדיניות אשר תתאים לצרכיו הסותרים לכאורה של הציבור הישראלי בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת , כלומר , רצון במדינה יהודית לצד עניין והזדהות עם סדר יום חדש , פוסט מטריאליסטי . לפיכך , כפי שמראה הספר , כישלונם של "הפוליטיקאים החדשים" הישראליים אינו נובע רק מן השסע היוני נצי המסורתי בחברה הישראלית , שהיה אחראי לכישלונותיהן האלקטורליים של מפלגת העבודה ומפלגת הליכוד במערכות הבחירות שלפני שנות התשעים . הפקת הלקחים מכישלון זה מסבירה את שובם של נתניהו וברק לזירה , וייתכן שתיצור את התשתית לעיצובה של מנהיגות פוליטית חדשה בישראל , אשר תייצג את מאוויי האזרח במאה העשרים ואחת .
|
|
|