sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:75

קווי מדיניותו . הצ"ח ובית"ר נועדו לעסוק בפעילות ליגאלית , גלויה , בעוד שהאצ"ל נועד לפעול בחשאי , ומעשיו נשאו אופי בלתי ליגאלי בעיקרו . זיבוטינסקי ניסה למתוח קו מפריד ביניהם , אך לא תמיד ניתן הדבר לעשותו בפועל , שהרי במידה רבה היתה חפיפה ביניהם , הן מבחינת זהות חבריהם והן מבחינת שדה-הפעולה . לימים קמה גם תחרות ביניהם והחלה דחיקת רגליים , ביחוד בפולין . האצ"ל החל כארגון "תאים" לצורך עבודה קונספיראטיבית , ובכך גרם במידה רבה להתרוקנות קנני בית"ר מפעילות שוטפת , מטבע הדברים העדיפו הצעירים עבודת סתר מעבודה גלויה . התפתחות זו לא נראתה לו לז'בוטינסקי , שהחשיב יותר את בית"ר " ) הנעלה במפעלי חיי , ( " וראה באצ"ל רק זרוע מסייעת . הבדלי הגישה בין זיבוטינסקי לבין המפקדים וקובעי הטאקטיקה של האצ"ל בארץ עוד העמיקו לאחר פרוץ מאורעות תרצ"ו ( 1936 ) בשאלת ה"הבלגה . " שוני ההשקפות ביניהם נסב על הצד המוסרי שבבעיה . מפקדי האצ"ל ואנשי השורה הוקיעו את הפחדנות שבהבלגה ודרשו במפגיע להגיב על כל מעשה של טרור ערבי . לטענתם נתפרש היעדר פעולות-נקם-ותגמול בעיני הפורעים כחולשה . ה"מזרח" מכיר ב"מוסד" גאולת-הדם ואין להחיל על המערכה — בחלק זה של כדור הארץ — עקרונות-מוסר שנתגבשו במרוצת הדורות ב"מערב . " ברתחת הדמים , לנוכח קרבנות הרצח , קשה היה גם לכוף על אנשי השורה את משמעת ההבלגה , אפילו בקרב ה"הגנה , " שסרה למרותה של הנהלת-הישוב המבליגה ; ההשלמה עם מסגרות-האבל השחורות שנתפרסמו יום-יום בעתונות , וההסתפקות בגינויים ובהפרחת סיסמאות פאציפיסטיות מובהקות , כגון "הס יעקרו ואנחנו ניטע , " נדמו בעיני שוללי ההבלגה כמורשת-קלון מן הגלות . לעומתם נטה בכל זאת ז'בוטינסקי לתמוך בקו ההבלגה . בתחילה הסביר את עמדתו זו על רקע תכססנות מדינית ? הוא היה סבור שהשלטונות הבריטיים יוקירו את מידת ההתאפקות ויכירו בנחיצות הקמתו של גדוד עברי לצורך הגנת הישוב . אך , כאמור , עיקר התנגדותו היתה מצפונית . המנטאליות האופיינית לליבראל בן המאה ה — 19 היא שהנחתה אותו . הוא התנגד גס למעשים של טרור אישי ולא סמך ידיו אפילו על הצעה לחסל את המופתי שברח בסתיו 1937 מן הארץ בחשאי ומצא לו מסתור בלבנון . בסופו של דבר , גברה בארץ ידם של דורשי הנקם -,ההבלגה הופרה בעקבות פעולת-הטרור המקיפה שבוצעה בירושלים , בפיקודו של דוד רזיאל , ב"יום א' השחור" 14 - בנובמבר . 1937 ז'בוטינסקי החל לחכוך בדעתו אם לא הגיעה השעה לשנות את עמדתו . עדיין היה מצפונו מציק לו , אבל הוא לא היה מסוגל להישאר אדיש כלפי גבורתם של לוחמים צעירים כדוגמת יעקב רז .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help