|
|
Page:49
באפריל , 1925 ברובע הלאטיני של פאריס , — "ועידת הברית של ציונים-רביזיוניסטים" ( הצה"ר . ( רוב ציריה נמנו עס ותיקי הציונות , מהם יוצאי רוסיה — האחים ולאדימיר וזינובי טיומקין , ישראל טריווש , מיכאל ברכין ; ד"ר יעקב ויינשל היה הנציג היחיד מארץ-ישראל ן מאיר גרוסמן , יד ימינו של זיבוטינסקי בימי המאבק למען הגדוד ; אברהם רקנטי , איש סאלוניקי , ואהרן פרופס — נציג הנוער . המטרה המוצהרת של המפלגה החדשה נתבטאה בעקרון-יסוד של הציונות המדינית — חזרה להרצל ולתביעת ה"ציארטר . " בנאוס-הפתיחה שלו בוועידה קרא זיבוטינסקי להסיר את מעטה-הערפל , שכיסה את התנועה מאז חל הסחף בעמדה הבריטית כלפי הצהרת כאלפור והמאנדאט ; מטרת הציונות צריכה להיות הקמתה של מדינה יהודית בעלת רוב יהודי . סעיפי המצע הקיפו את קווי הפעולה להגשמת הרעיון : עליה המונית , שתהווה פתרון יחיד להקלת המצוקה היהודית בארצות הפזורה ; הכללת עבר-הירדן מזרחה בתחום ההתיישבות הציונית — משמע , ביטול הגזירה שבעטיה נקרע אותו חבל-ארץ משטח הפעילות הציונית , הקמת מוסדות-ייצוג בארץ רק על סמך היחס המספרי בין הישוב הערבי לבין אוכלוסיית העם היהודי כולו ! מינוי הנציב העליון לארץ-ישראל רק תוך הסכמה עם ההסתדרות הציונית ; הפקדת ענייני העליה כידי ההסתדרות הציונית ; העמדת קרקעות-הבור בארץ לרשות ההתיישבות היהודית , גיוס מלווה יהודי למימון מפעל ההתיישבות : תביעה להנהיג שיטת מסים ותעריפי מכס כדי להקל על התבססותם של העולים החדשים ; טיפוח התעשיה המקומית , שיקומו של הגדוד העברי וקביעתו במסגרת חיל-המצב הבריטי ; בחירת כל חברי הנהלת הסוכנות היהודית על-ידי הקונגרס הציוני . המאבק על הסעיף האחרון עתיד היה להעסיק את המפלגה הרביזיוניסטית שנים רבות . עוד בראשית 1923 פתח ד"ר וייצמן במשא-ומתן עם מנהיגים לא-ציוניים עתירי-ממון " ) הגבירוקראטיה" בלשונו של ז'בוטינסקי ) כדי לשתפם בסוכנות יהודית "מורחבת" על בסיס של "חצי-חצי . " זיבוטינסקי ראה בכך משום סטיה ברורה מעקרון ריבונותו של הקונגרס הציוני , שנבחר באורח דמוקרטי . מראשיתו קם הרביזיוניזם לערער על מדיניותו של ד"ר וייצמן . ניכר היה מיד כי שתי השקפות-עולם , שתי אסכולות קוטביות , נערכות למאבק על ההגמוניה במחנה הציוני . זיבוטינסקי דגל בגישה פתוחה וגלויה , לא להסתיר את מטרות-היסוד ולא להוליך שולל בחצאי-אמיתות — לא את המוני בית-ישראל ולא את גויי תבל . הוא היה נגד "הציונות האילמת , " שעליה כבר התריע הרצל מתוך שסירב "להפוך את התנועה הציונית למסדר של מבריחי-מכס
|
|
|