|
|
Page:48
6 בית"ר והמפלגה ה רביזיוניסטית פרישת ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית לא נבעה מהתאכזבותו מעצם הרעיון , אלא מן העסקנים העומדים ליד ההגה . פעמים הוא בא לידי הרהור , שמא אין הדור כשר למהפכה . הבעיה לא התמקדה בהגדרת האידיאולוגיה , כי אם בגיוס אנשי-שורה ראויים לשמם שיקזכנו ללכת לאורה . ברור היה לו , כי רק טיפוס חדש בקרב עם ישראל , שיהא מעורטל מערכי הגלות וממורשתה , יוכל להטיל את המעמסה על שכמו כדי לחולל שינוי-ערכים אמיתי . הוא חלם על גזע שיהיה "גאון ונדיב ואכזר . " בחדשים הראשונים לאחר פרישתו פנה לעיסוקיו הפרטיים י היה עליו להבטיח לו ולמשפחתו אמצעי קיום . הוא ישב בברלין וכתב כקביעות ב"ראזסווייט , " שהיה בעת ההיא בטאונן של כל הסיעות הציוניות , ואף קיבל על עצמו לצאת למסע הרצאות בליטא , לטביה ואסטוניה כדי למלא את קופת העתון . כך נזדמן לו לבקר בריגה , בחורף , 1923 ולהרצות לפני חברי הקורפורציה של הסטודנטים " חשמונאי" על "אקטיוויזם וציונות . " למשמע דבריו הציגו לפניו הסטודנטים שאלה ברורה ; ומה הלאה ? לא יתכן , אמרו לו , להפיץ השקפות שיש בהן כדי להתסיס את הנוער , בלא לקרוא להם לפעולה . הס דרשו ממנו להקים מפלגה ומשהבטיחוהו את מלוא עזרתם , הוסכם ביניהם לפתוח בפעולה כדי "ליישר את המעוות בתנועה הציונית . " לפי בקשתם כתב למענם ז'בוטינסקי גם הימנון , " שיר הדגל , " ובחרוזיו , בהיגוי ספרדי , ביאר את סמלי הצבעים של האגודה — תכלת , זהב ולבן . בריגה נתייצבה לימינו גם אגודה אחרת , לא-אקדמית , "הסתדרות הנוער הציוני האקטיוויסטי על שם יוסף טרומפלדור , '' בראשותו של אהרן פרופס , שכונה לימים " הבית"רי הראשון . " לידתו של הרביזיוניזם סיסמת היום היתה "אקטיוויזם , " ונמצאו לו לזיבוטינסקי תומכים רבים בכל החוגים הציוניים , לרבות חברי מערכת "ראזסווייט" ; מתוך כך הועבר הבטאון לידיו והוא החל מגבש בשביל קוראיו — במאמריו האידיאולוגיים — את הפרק הקדם-היסטורי של הרביזיוניזם . ב 1924 עבר ז'בוטינסקי לפאריס ולשם הועבר גם ה"ראזסווייט'י , ובסידרת הרצאות ומאמרים " ) המצע שלנו ( " נפרשו עיקרי הרעיונות שהיו ביסוד הרביזיוניזם — הזרם הציוני החדש ששם לו למטרה לעשות "רביזיה של המדיניות הציונית . " כך נוצרה מפלגה חדשה , שנתכנסה לוועידת-היסוד שלה ב 25
|
|