|
|
Page:32
4 מגן ירושלים ואסיר עכו בחרדה עמוקה עקב ז'בוטינסקי אחר ההתפתחות המדינית בארץ-ישראל בתקופת המשטר הצבאי . בכל צעדיה לא טרחה הפקידות הבריטית אפילו להסתיר את גישתה המתנכלת למפעל הציוני . ידידי ישראל בממשל היו מעטים , כמוהם כיוצאי-דופן ( וינדהאם דידס וריציארד מיינרצאגן , ( ומובן שניתן לומר עליהם שהם בטלים בששים במנגנון , שתואר כאופן קולע בדין-וחשבון של מזכיר ההנהלה הציונית ( ב : ( 1922 "הצבא בארץ-ישראל חדור כולו הלך-רוח אנטי-ציוני , מן המתופף ועד לגנרל . " במכתביו לד"ר וייצמן הזהיר ז'בוטינסקי השכם והערב מפני העלול להתרחש . הוא דרש במפגיע להגיב על כל גילוי של משטמה ולא להסכים אף לוויתור הזעיר ביותר , כדי למנוע את ההידרדרות מבעוד מועד . דומה היה עליו שייועד הצירים" חייב לראות עצמו כאותו ילד הולאנדי שתחב את אצבעו אל נקב הדייק כדי לסכור את השטפון הצפוי . טבעו של ויתור שהוא גורר אחריו עוד ויתור , ואין למסכת הנסיגה סוף . כמה מגילויי ההתנכלות נשאו אופי סמלי , כדוגמת פרשת היומון העברי , שהועבר מקהיר לירושלים ( ז'בוטינסקי נמנה עם עורכיו ? . ( שם העתון במצרים היה "חדשות מהארץ" ; משהוחלט על העברתו לארץ הציעו הציונים לכנותו בשם "ארץ-ישראל , " אך השלטונות דחו את ההצעה ועל כן נקרא שמו "הארץ . " חרף אותות מבשרי-רע אלה , לא התייחסה ההנהלה הציונית לאזהרותיו של ז'כוטינסקי ככוכד-ראש די-הצורך . חבריה היו שרויים עדיין באשליית הידידות הנרקמת כביכול בין בריטניה לבין עם ישראל , וכדרך האימפרסיוניזם היהודי עמדה בהם ההכרה הפאטאליסטית ש '' יהיה טוב" ; כיון שהם לא הרגישו בסכנה המתקרבת , ביקשו לפרוק מעליהם את עול-הזהירות , כיהודי העיירה שהחליטו לבטל את אגודת מכבי-האש , הואיל ובמקומם כבר לא פרצה דליקה זה שבע שנים ... נפילת טרומפלדור וחבריו מן הצפון הגיעו ידיעות מדאיגות על התנפלויות הערבים על יישובי הגליל העליון . עקב דמדומי השלטון הצבאי ונסיגת הכוחות הבריטיים דרומה , בהסדר עם הצרפתים , נפלו יוסף טרומפלדור וחבריו ( בי"א באדר תר '' פ , . ( 1 / 3 / 1920 בשאלת ההגנה על תל-חי נתעוררה מחלוקת , שבה היה מעורב גם ז'בוטינסקי ולימים אף נוצר סביבה מיתוס , שנועד לפגוע ביוקרתו . מצבם של יישובי הצפון הועלה לדיון בישיבת הוועד הזמני . אף-על-פי שז'בוטינסקי לא היה
|
|
|