|
|
Page:30
נשלחו לבקעת הירדן , בעיצומו של הקיץ הלוהט . ברוח טובה ומתוך נכונות להקרבה קיבלו עליהם החיילים את דין האקלים הארור , והקדחת עשתה בהם שמות . ב23- בספטמבר כבשו את ראש הגשר אום אש-שרט על הירדן , וכן סייעו בכיבוש אס-סאלט ורבת-עמון , מעברו המזרחי של הנהר . גס הגדוד ה , 39 שגוייס בארה '' ב ובקנדה , הספיק להגיע לחזית , מה שאין כן הגדוד ה - 40 מתנדבי ארץ-ישראל , שהועברו תחילה לאימונים ממושכים במצרים ועוכבו שם עד שהוכרזה שביתת-הנשק . ייסודו של הגדוד העברי שימש ציון-דרך היסטורי בתולדות העם והתנועה הציונית . מובן , שבראשית דרכו היו לו לזיבוטינסקי ציפיות רבות מעבר לאלו שנתממשו . אילו סמכה ההנהגה הציונית את ידיה על מפעלו ואילו נמצאו לו מסייעים במספר רב יותר , כי אז היה קם צבא עברי רב-היקף ובעל משקל פוליטי ניכר . בסך הכל הספיקו להירשם לגדוד כ 10 , 000 איש , ורק מחציתם הגיעו לארץ-ישראל . בין ה 5 , 000 באו 34 % מארה"ב 30 ° / 0 , מארץ-ישראל 28 ° / 0 , מאנגליה , והשאר — מקנדה , ארגנטינה ושאר ארצות . מפקד הגדוד ה 38 היה פאטרסון , ושל הגדוד ה — 39 אליעזר מרגולין . זיבוטינסקי היה משוכנע בחשיבותו ההיסטורית של הגדוד : "כשם שאני בטוח , שמחר בבוקר תזרח שוב השמש , ויהיו בוקר , צהריים וערב , כך אני בטוח , שהערכת ההיסטוריה תהא שווה להערכה שלי , " ואף זאת קבע : "מחצית הצהרת באלפור שייכת ללגיון . 11 מכאן גם יובן פשר ההתנכלות מצד השלטון הצבאי להמשך קיומו של הגדוד . ברור היה לו לגנרל אלנבי , המפקד העליון של הכוחות הבריטיים , כי פירוקו של הגדוד יביא , בסופו של דבר , להריסת אחד מעמודי-התווך של "הבית הלאומי היהודי" ולסיכול מפעל ההתיישבות הלכה למעשה . מציאותו של כוח צבאי לאומי היתה עשויה לשמש ערובה לעצמאות לאומית , ועם כך לא רצה השלטון הצבאי הבריטי להשלים . בגלוי ובסתר נעשו נסיונות לדחוק את רגלי הגדוד . הצניעו במתכוון את הישגיו , ופעמים אף נמנעו מלהזכירו בכלל . כדי להמעיט בחשיבותו ביקשו לצמצם את תפקידיו הצבאיים המובהקים , ובשלב מסויים גמרו אומר להפקיד בימי הגדודאים רק משימות שמירה על שבויי-מלחמה במצרים . לנוכח מעשי-התעללות אלה מצד השלטון הצבאי נוצרה מרירות בקרב הגדודאים ואף קמה בהם רוח מרד . השלטון נחפז להביאם לדין צבאי ולהטיל עליהם עונשים חמורים . ז'בוטינסקי שימש להם סניגור , ואף שלא מצא צידוק מלא לגילויי הפרת המשמעת מצדם שיתף עצמו בסבלם והבין לרוחם .
|
|