sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:20

יותר להטות אוזן לסיפורי-אגדה מאשר להשתתף בפועל במימושם ! פעמים לא היתה יואנה מוכנה למאבקים נפתלים ומרובי-סבל מבחינה נפשית . היא גס לא נמש-כה לארץ-ישראל , ורק מתוך נאמנות לבעלה נאותה להשתקע בה , לפי מצוותו , לאחר מלחמת העולם הראשונה . רק בשנת 1933 נרתמה אף היא לעבודת התנועה שחולל ז'בוטינסקי ונתייצבה בראש "קרן תל-חי . " בהרבה בדידות נתנסתה בשנות חייה . ז'בוטינסקי הירבה מאוד בנסיעות ; נע ונד היה , "תושב מסילות-הברזל , " ופעמים הם נותקו זה מזה לכמה שנים עקב פעילותו הציונית . מתוך רגש של הוקרה אמיתית הקדיש לה זיבוטינסקי שיר לירי נוגע עד הלב — "מדריגל" — ובמעמד חבריו ומעריציו הביע הוא לה את רחשי לבו . ? "זכרתי לך את חסד נעוריך , לכתך אחרי במדבר " ... באודסה נולד להם בנם-יחידם , ערי-תיאודור , בדצמבר . 1910 המאבק להשלטת העברית במאבק רב-תנופה השתתף ז'בוטינסקי באותן השנים למען השלטת העברית בחיי ישראל . יסוד ראשון במעלה ראה בה בתהליך ההגשמה הציונית . כמעט יחיד בקרב כל מנהיגי הציונות , העלה אותה לדרגת יעוד וקייס את המצווה בגופו ; עם בנו מגילו הרך דיבר אך ורק עברית . כן היה סבור , שכל שוקל שקל ציוני וכל ציר לקונגרס הציוני חייב לדעת עברית , והוא לא יכול לשאת את החרפה שהיידית-אשכנזית משמשת כל השנים בבחינת הלשון הרשמית של הקונגרס . משנתקבלה בוועידת היידישיסטים בצירנוביץ ( ב ( 1908 ההחלטה שלפיה הוכרזה היידית ללשונם הלאומית של היהודים , יצא הוא חוצץ נגד ההחלטה , אם כי בעומק הכרתו ידע , כי רק על דרך החיוב תסוכל סכנת השתלטותה של היידית . בראש ובראשונה יש להחדיר את תודעת העברית בלב מנהיגי ישראל עצמם . אופייני היה הדבר , שבחגיגת יובלו ה 75 של מנדלי מוכר-ספרים ( ב ( 1910 נישאו נאומי הברכה ביידית וברוסית , ואילו ז'בוטינסקי הפתיע את המסובים בנאום עברי מלבב בהברה הספרדית . אמנם , ההנהגה הציונית ברוסיה היתה מוכנה לשלם מס-שפתיים ללשון הלאומית מתוך הכרה שיש בה כדי לשמש כלי יעיל להקניית תרבות ישראל , היא אף דגלה בשיטת "שתי חמישיות , " כלומר , הצבת מטרה שלפיה יש לקבוע כי לפחות 40 ° / 0 מתכנית הלימודים בבתי-הספר של "חברת מפיצי השכלה בין יהודי רוסיה" יוקדשו להוראת עברית והיסטוריה יהודית . ואולם ז'בוטינסקי היה משוכנע כי כל פשרה לגבי עקרון הנהגת העברית יהא בעוכרי המאמץ . הוא הטיף להשלטת העברית בתור שפת-הוראה כללית בכל בתי-הספר , למן המכינה ועד לגימנסיות . לדעתו לא ניתן היה להקנות ערכים לאומיים באמצעות כלים זרים . רק בלבוש עברי יהיה אפשר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help