|
|
Page:19
" עבודת ההווה' בתפוצות ישראל ובארץ-ישר אל - מזיגה רעיונית בין הציונות של הרצל ובין זו של חיבת-ציון . הואיל ו"תוכנית הלסינגפורס" נשאה אופי של אוטונומיה לאומית בתחומי רוסיה , משהו דומה לרעיון ה"אוטונומיזס" של דובנוב , נמצאו עליה עוררין בקרב המחנה הציוני , ביניהם אחד העם וד '' ר יוסף קלוזנר . הללו דרשו הסתלקות מוחלטת מכל פעילות ציונית שמטרתה לטפח את השגתן של זכויות לאומיות בשביל יהודי רוסיה . לדעתם , "עבודת ההווה" אינה עולה בקנה אחד עם המגמה ליציאה מרוסיה , ולא יתכן ששוללי הגלות ישלימו עם התארגנות לאומית בארצות התפוצה . תפיסתו של זיבוטינסקי היתה אחרת , ובתוכניתו לא ראה כל פאראדוכס . הציונות מוסיפה לשלול את הגלות ואין לצפות לכך , שהזכויות הלאומיות לכשתוענקנה תעלינה תרומה של ממש לפתרון בעיית עם ישראל . "בגלות אין אנו יוצרים שום ערכים , " ואין " תכנית הלסינגפורס" מתכוונת אלא להשליט סדר בגולה ולהסתייע בה לארגון "יציאת מצרים . " התכנית נועדה ליצור את התנאים המוקדמים לחיסול הגלות , ומתוך הרגשת גאווה וסיפוק קבע זיבוטינסקי באוטוביוגראפיה שלו , שוועידת הלסינגפורס היתה פסגת נעוריו הציוניים . פועל-יוצא מאישור "תכנית הלסינגפורס" היה חיוב ההשתתפות היהודית בזירה הפוליטית הפנימית ברוסיה בנסיון להקים בדומא הממלכתית סיעה ציונית . שלוש פעמים הוצגה מועמדותו של ז'בוטינסקי באזורי-בחירה , שבהם ישבה אוכלוסיה יהודית במספר רב , ושלוש פעמים נכשל , משום פיצולו של הקול היהודי . נוח היה להם למתבוללים שייבחר ריאקציונר , או אפילו אנטישמי , ובלבד שלא תהא לציונים דריסת-רגל בגוף הממלכתי . בתוך קלחת הבחירות לדומא השלישית , בין שתי אסיפות-בחירות , באוקטובר , 1907 הגיע ז'בוטינסקי לתחנה חשובה בחייו האישיים : הוא נשא לאשה את אניה ( יואנה ) גאלפרין , שעמה נפגש לראשונה בהיותו בן חמש-עשרה והיא בת עשר . "אחרי-כן התוודתה לי כי פרצה בצחוק מאחורי גבי , מתוך הרושם המוזר של פרופיל כושי תחת בלורית פרועה . ואולם באותו הערב הראשון קניתי את חסדיה , כאשר קראתי לה - הראשון מכל מכריה — בשם 'מאדמואזל . "' הוא זכה בה איפוא בגלל היותו אביר הנימוסין . קשה היתה מנת-גורלה בחייהם המשותפים , ובוודאי לא שיערה אז כי היא עתידה להיסחף ולהיטלטל ברוח-הפרצים של גאון מסוער . כשהועמדה חופתם היה הוא עתונאי רב-יוקרה ועסקן ציוני מצליח ; מובטחת היתה לו ההליכה בדרך סלולה , רצופה הערצת המונים . נוח היה לה לאשתו בסביבתה הרוסית , ועל כן לא קסמה לה הציונות במיוחד , ומושג ברור לא היה לה מן "הארץ המובטחת" אי-שם במזרח האגדי . נקל
|
|