|
|
Page:13
למסית הפוגרום בקישינוב : אך דברי הסניגורית של ז'בוטינסקי לא היו לרצון אפילו להרצל עצמו . הנאום לא נרשם בפרוטוקול הרשמי בשביל הדורות הבאים , משום שהנואם דיבר רוסית . לעומת זאת , ז'בוטינסקי הוא שהעלה על הכתב והנציח את נאום-ההתנצלות-והפיוסין של הרצל לפני "אומרי הלאו" בפרשת אוגאנדה . גם ז'בוטינסקי נמנה עם 177 שוללי ההצעה , שהעלו הבריטים לפתרון מצוקת יהודי אירופה על-ידי יישובם בטריטוריה במזרח-אפריקה , אך קסמו של הרצל העמיק בו את אמונתו בציונות . "הרצל עשה עלי רושם ענקי — המלה איננה גוזמא , אין תיאור אחר שיתאים ו ענקי ; ואני לא בנקל אשתחווה לאישיות ... רק פה הרגשתי כי באמת לפני בחיר-הגורל הנני עומד ו ועד היום נדמה לי כי עוד מצלצל קולו באוזני כשהוא נשבע לפני כולנו : יאם אשכחך ירושלים ... האמנתי לשבועתו : כולם האמינו . " זיבוטינסקי בחר לו את מטרת-חייו — הדרך לציון .
|
|
|