sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

כספים ובגדים למען הקרבנות . זיבוטינסקי נשלח מטעם המערכת לגיא-הטבח לחלקם לנזקקים , ושם , תחת רושם הזוועות , חל מפנה בחייו . הוא נתוודע בתוך כך לראשי הציבור היהודי — אוסישקין , טיומקין והמשורר כיאליק , שנזדעזע עמוקות למראה מחזות הטרגדיה וכתב את שירו הנודע "כעיר ההריגה , " שמחשש הצנזורה הרוסית הוסב שמו ל"משא נמירוב . " תנועת ההגנה העצמית החליטה לפרסם את השיר ברוסית ומלאכת התרגום הוטלה על ז'בוטינסקי . הרבה עשה זיבוטינסקי גם לפרסומו של השיר ברבים י בהופיעו באסיפות-האבל בערי "תחום המושב" היה הוא נוהג לדקלם את השיר ולהרעיד את לבבות מאזיניו גם בתיאור הדי הסיוט . בהקדמה לתרגומו ניסח זיבוטינסקי את עמדתו כלפי הפרעות ואת הלקח שיש להפיק מהן . בהגנה העצמית לא ראה משום תשובה הולמת להן ; פורקן-מה היה בה , אך מאזנה הממשי היה כאין וכאפס . ההיסטוריה היהודית בגלות היא פאסיבית , כי היא מוכתבת לפי רצון הזולת . גאולת ישראל תבוא רק בדרך האקטיוויזם ; העם יחרוץ את גורלו שלו במו ידיו . אין לסמוך על חסד לאומים , יש להתנער מן השאננות , להתלכד ולמרוד בגלות ובקלון שהיא ממיטה על ההמונים הנדכאים . לעולם לא יוושע העם אס יוסיף לתת גוו למכים ואם יתמיד בישיבה על הגדר ובנקיטת נייטראליות . הפתרון הציוני למצוקת היהודים בא לו לז'בוטינסקי כבהתגלות על סמך שתי מלים , שנשתיירו בפיסת-קלף של ספר-תורה , שמצא ליד בית-כנסת הרוס ו "בארץ נכריה" " ) גר הייתי בארץ נכריה" — שמות ב , ' כ"ב . ( "בשתי מלים אלה חבויה היסטוריה של כל פרעות-הרצח , " וכדי להינצל יש לשים קץ למארת הגלות בכל ההקדם . ז'בוטינסקי שינן את כתביהם הציוניים של פינסקר , ליליינבלום ואחד העם , אך יותר מאלה תרמו פרעות קישינוב לתהליך המפנה בחייו . ב 1903 הוא נדר נדר שיקדיש עצמו כל-כולו לציונות . באותה שנה הוא נבחר על-ידי ציוני אודסה לייצג אותם בקונגרס הציוני הששי בבאזל — הקונגרס הציוני הראשון שלו . מבחינת גילו עדיין לא היה זכאי להיות ציר ( טרם מלאו לו עשרים וארבע , ( אך נמצאו עדים ש"סייעו" לו לעבור את המשוכה הפורמאלית . במסדרונות הקאזינו בבאזל הרגיש עצמו זיבוטינסקי גלמוד . הרגשה זו של זרות בקרב "המשפחה הציונית" הרשמית עתידה ללוותו שנים רבות . רק צירים מעטים היו מוכרים לו . נאומו הראשון לא עלה יפה , על כל פנים , אם לדון לפי תגובת קהל הנבחרים . בנאומו יצא להגנתו של הרצל ושל הטאקטיקה שלו שלפיה מותר היה לו לשאת ולתת בענייני הציונות אפילו עם האנטישמי פלווה , השר הנודע לשמצה בממשלת הצאר , שנחשב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help