|
|
Page:5
מבוא במאמרו הקלאסי "כהן ונביא" מגדיר אחד העם את תכונותיהם של נציגי שני המעמדות החשובים בעם ישראל . הנביא הוא הוגה-דעות ומתווה דרך , בעל "כוח מקורי , " המסור כל-כולו לרעיון אחר ויחיד . "בעל צד אחד , " ואינו מכיר בכל אידיאל אחר העלול להסיטו מנתיבו . איש-אמת ואיש-קצוות , וממילא אינו נוטה לפשרה . והיפוכו בכהן , שכל-עצמו שליחו הוא של הנביא , נושא-כליו להגשים את תורתו . אין בו מעוז האמונה היוקדת , ואין העיקרון של "יקוב הדין את ההר" מקובל עליו . הוא שואף לכונן " הרמוניה כללית , " ומתוך כך עליו להתחשב בכוחות הפועלים בשטח . הוא נכון להשלים עם תנאי ההווה , וממילא נוטה הוא להרכין ראשו לפני הכרח החיים . אין הוא נושא עיניו אל " מה שצריך להיות , " אלא סומך ידיו רק על "מה שאפשר להיות . " הוא איננו מתקומם על המציאות , אלא מדבר בשמה . מכוח הגדרה זו לעולם לא יימנה הכהן עם בני-הענקים בחברה האנושית . מאבקיו של זאב זיבוטינסקי למען תקומת עמו העידו עליו שהוא נמנה עם גדולי הנביאים במחנה הציוני , וכל שמעיין במשנתו יודע , שהוא היה נביא לא רק לשעתו ולדורו , אלא שהוא חולל שינוי-ערכין והשאיר אחריו מורשת שתעמוד לדורות רבים . בחולדות עמנו המיוסר זכה הוא לחיי עולם . רישומו ניכר היום בכל פינות החיים במדינת-ישראל , אף-על-פי שרק מוסדות מעטים קרויים על שמו . אכן , נתקיימה בו מסורת ישראל , המקדשת את צניעות היוצר . ב"אדון הנביאים" נאמר : "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" ( במדבר י"ב , גי . ( כבל שהולכים ונעשים רעיונותיו של מורה-דרך בישראל לנחלת הכלל , כן הולכת ומיטשטשת זהותו האישית , כביכול , יאה אלמוניות לגאונים ! מכמה בחינות יש בתורתו של זיבוטינסקי מן האקטואליות עד עצם היום הזה : ראשית , ההכרח להוסיף ולטפח את שגב מדינת-ישראל , בלא כל סטייה מדרך המלך לשבילי-הפשרה ולמטבעות דו-לאומיים . רק במדינה ריבונית יש משום ערובה להמשך קיומו של עם ישראל . שנית , מאבקיו של עמנו על נחלת-אבותינו טרם הגיעו לסיומם , וכדי לעמוד בהם יש למצות בל כוח לביצור המערכה . שלישית , המושג "קיר הברזל , " שאותו טבע זיבוטינסקי לראשונה בשנת - 1921 כוחו יפה היום , כפי שהיה אז . עם קום המדינה הוסב שמו - ל"צבא הגנה לישראל . " רביעית , במעגלות ההיסטוריה של עמנו , שוב הוצבו ה"כלים השלובים : " ככל שתלך ותתרחב יריעתה של מדינת-ישראל , כן תלך והצטמק תפוצת ישראל . רעיון שלילת-הגלות שוב אינו צריך להיות רעיון ערטילאי השנוי גם במחלוקת , אלא עליו לשמש גשר חי להגשמת חזון קיבוץ גלויות . חמישית , אין בהקמתה של מדינת-ישראל משום הגשמתו של מלוא החזון הציוני . אין רבותא בכינונה של עוד מרינה במשפחת העמים , אלא שיש לה למדינה היהודית יעוד מיוחד שכמו שמור לה מששת ימי בראשית . תרומה סגולית יש לאל ירה לתרום לאנושות במסגרת ערכי-מוסר וקדושת-אדם וקנייני-רוח נעלים . "ציונות רוממה" קרא זיבוטינסקי לשלב הבא של גאולת העם והאדם .
|
|