|
|
Page:13
התלמידים " . הדגש בבית הספר מושם בעבודת צוות ובפיתוח זהות מקצועית קולקטיבית , שמתלווה לה פרשנות אישית באשר לדפוסי ההוראה המועדפים . כך מוצאים המורים דרכים לעיצוב אישי של תפקידיהם , תוך מודעות לשותפות מקצועית . ניתן לפרש את מאמציו החינוכיים הארגוניים של בית הספר כמענה לתביעות חברתיות - להבנות מחדש את חטיבת הביניים כזירה של חינוך אינטגרטיבי . האתנוגרפיה של מרגלית יוסיפון " ) עולמו של צוות מורים : עיצוב והבניה מחדש של דפוסי הוראה ( " מבוססת על תצפיות וראיונות שנערכו בחטיבת ביניים , המהווה חלק בלתי נפרד מבית ספר מקיף שש שנתי . עיקרה תיאור וביאור של מאמץ קבוצתי ואישי להתאים את תוכני ההוראה ודרכיה בכיתות חטיבת הביניים ליכולתם המגוונת של התלמידים . האתנוגרפיה מפרטת את התהליכים החברתיים הפסיכולוגיים המתגבשים בקרב המורים בחתירתם לעצב מציאות של " הוראה אחרת" בכיתה הטרוגנית . התכנון של מהלכי ההוראה החדשה מבוצע ב"קולקטיב" - מעין "קבוצת ערך" וולונטרית - המפתח , תוך כדי פעולתו , שיח חינוכי מקצועי חדש . דיוני הצוות מתגבשים כידע חדש על אודות הוראה דיפרנציאלית , שניתן ליישמו בכיתה . ישיבת "צוות המקצוע" משמשת הן כמכשיר של חידוש בהוראה והן כמנגנון גישור ותיווך בין פרטים וקבוצות בבית הספר , כמו מורים ותלמידים , מורים והנהלה ומורים ועמיתיהם . יתר על כן , ישיבות אלה מאובחנות על ידי המחברת כמנגנון להפקת תרבות חדשה בבית הספר , "באשר הן מעצבות ומתווכות חלופה לתרבות ההוראה המסורתית . " חיבורו של אהוד מנור מביא תמונת מצב מורכבת מבית ספר מקיף שש שנתי " ) יובל , ( " שאוכלוסיית תלמידיו הטרוגנית במיוחד " ) מכיתת מחוננים אזורית ועד כיתות של חינוך מיוחד . ( " הנתונים הסטטיסטיים מלמדים על הצלחה בהתמודדות עם ההטרוגניות של התלמידים : הנשירה מכיתה ז ועד יב מגיעה ל 2 ° /» עד 3 ° 0 / בלבד , ויותר מ 70 ° 0 / מכלל תלמידי יב ניגשים לבחינות הבגרות ( מחזור תשנ"ג 44 % ;< מתוכם השיגו תעודת בגרות מלאה . המחוננים , וכמעט כל תלמידי החינוך המיוחד , משולבים בכיתות אם רגילות עד לסיום כיתה יב .
|
|
|