|
|
Page:10
הסטארטאפ הרזה | 10 התגובות שיגיעו מראשוני המשתמשים, לשנות אותו או לעצב מחדש בהתאם לביקורת, להחזיר אותו לשוק, לקבל תגובות חדשות, לנתח, לתקן, להחזיר . . . וכך, בתהליך ארוך של למידה רצופה וקשר מתמשך עם הלקוחות הממשיים, לשפר את המוצר עוד ועוד . מה ששייקספיר עשה לתיאטרון, מה שבטהובן עשה למוזיקה, מה שהאחים רייט עשו לתחבורה, עשה הספר הזה לעולם היזמות . הוא חולל מהפכה . הוא שינה את הדרך שבה אנשי הייטק חושבים על מוצרים חדשים ושרטט מחדש את הדרך שבה הם ניגשים לפתח אותם . "הסטארטאפ הרזה" הציל אינספור יזמים מכישלון כאשר לימד אותם שיעור חשוב בענווה : הוא הסביר להם שהקולות העולים מהשטח לגבי המוצר שלהם חשובים יותר מרחשי ליבם, ושהמסקנות הנחרצות הנשמעות בחדר הסגור משמעותיות הרבה פחות מסימני השאלה שמתעוררים בחלל הפתוח . אין לדעת כמה מהאפליקציות, המוצרים והשירותים שאנחנו נהנים מהם היו נעלמים מהשוק אילולא היו מאמצים את דרך העבודה שמונחת בלב הספר שאתם אוחזים בידיכם . העשור שחלף מאז יצא הספר לאור הפכו את הטענות שלו לרלוונטיות מאי פעם . כש"הסטארטאפ הרזה" התפרסם, גלגלי מהפכת הרשתות החברתיות רק החלו להסתובב : לפייסבוק ולטוויטר עוד לא הייתה ההשפעה הגלובלית שממנה הן נהנות כעת, ווטסאפ הייתה בשימוש כשנתיים ואינסטגרם הייתה באוויר כשנה בלבד . המרחק בין יזמים ולקוחות היה אז גדול, ובניית הגשר ביניהם דרשה מאמץ ניכר . היום המצב שונה . עשר שנים לאחר ששיטת LEAN-ה קיבעה את מעמדה כסטנדרט העבודה של עולם הסטארטאפ והספר הפך לאחד מספרי הניהול החשובים שפורסמו מאז ומעולם — העצות המוצעות בו עדיין יקרות מפז . היום המרחק בין היזמים ללקוחות הולך וקטן בקצב מסחרר והחיכוך ביניהם מתקיים ללא הפסקה ; במציאות של חיבורים דיגיטליים ורשתות גלובליות, יזמים יכולים לשחרר מוצרים, שירותים ואפליקציות בשלבי פיתוח ראשוניים, לבדוק אותם על קהל
|
|
|