|
|
Page:76
יש הצלחות מסוימות בגישור על הפערים והמחלוקות בין התרבויות : המודל השני מבטא גישה אידאולוגית רב - תרבותית , אך נשען בעיקר על יצירות מתרבות המערב , ורק מעט על יצירות של קבוצות מיעוט . המודל השלישי רואה בריבוי הקבוצות התרבותיות מקור לעושר תרבותי ושואף לפתח דיאלוג של כבוד הדדי בין התרבויות תוך הענקת מעמד שווה לכל אחת מהן . המודל הרביעי יוצא מנקודת הנחה זהה לזו של המודל השלישי , אך משלב דיון בסוגיית אי-הצדק בעברה של החברה האמריקנית . מודל זה מחייב שלב ראשוני של חינוך פרטיקולרי נפרד לכל קבוצת תרבות כתנאי לתיקון הפערים של ידע ושל דימוי עצמי . לטענת ריינגולד ( 2005 ) המודל הרביעי עשוי להעצים את הדימוי העצמי של קבוצות מיעוט ולשמש מרכיב מרכזי בהתפתחות רב - תרבותית . עם זאת אין ראיות אמפיריות לסברה זו ואין לשלול את האפשרות שמודל זה יביא דווקא להתבצרות של כל קבוצה בעמדות בדלניות . המלצת המחבר היא לפתח קורסי הכשרה למורים שיתבססו על התאוריות והפרקטיקה בארץ ובעולם וישמשו בפועל לבדיקת האפשרויות להתקדם לעבר רב - תרבותיות בישראל . וורצל ( Wurzle , 1987 ) מציג גישה שגם בה נקודת המוצא היא מצב של אתנוצנטריות , שבו כל קבוצה מתמקדת בעצמה . גישה זו מציגה שלבים אופייניים לפיתוח מודעות רב -תרבותית ומיומנויות להתמודדות בחברה רב - תרבותית : שלב ראשון _ אתנוצנטריות . הקבוצה שאליה משתייך הפרט נמצאת במרכז . הפונקציה של שלב זה היא שימור הזהות החברתית של הקבוצה והפרט . שלב שני _ קונפליקט תרבותי בין קבוצתו של הפרט לקבוצות אחרות . שלב שלישי _ התערבות חינוכית לצורך צמצום הקונפליקט . שלב זה כולל שישה סוגים של התערבות : 1 ) הגברת המודעות העצמית וגילוי עצמי של כל קבוצה 2 ) העלאת תכנים הנוגעים להבדלים בין תרבויות , לדעות קדומות , לצורך בהידברות ולאיזון בין אתנוצנטריות ורב-תרבותיות 3 ) לימוד משותף על תרבויות רוב ומיעוט 4 ) פרסונליזציה של הידע _ תרגום הידע לחוויות , עמדות ותחושות אישיות 5 ) עיסוק במורכבותם של בעיות וקונפליקטים ובצורך בתשובות מורכבות 6 ) מציאות מיקרו - תרבותית _ הרחבת יכולות התקשור של הפרט עם פרטים מתרבויות אחרות , תוך הבנת מורכבות הזהויות המיקרו - תרבותיות והשפעותיהן ההדדיות . שלב רביעי _ הפנמה באמצעות דיונים וכלים נוספים . שלב חמישי _ מודעות _ הטמעת הידע החדש . שלב שישי _ רב - תרבותיות , קבלת הידע התרבותי והטמעתו בידע האישי . התערבות חינוכית לצמצום הקונפליקט בין התרבויות תכלול הגברת המודעות העצמית של כל קבוצה , העלאת תכנים הנוגעים להבדלים בין תרבויות והרחבת יכולות התקשור של הפרט עם פרטים מתרבויות אחרות . גישה נוספת העוסקת אף היא בסדרת צעדים הנדרשים לחינוך בסביבה רב - תרבותית מבוססת על חמישה עקרונות : 1 ) גיבוש סביבה המתנגדת לגזענות , לרבות הקפדה על הימנעות משיבוץ של ילדים לחינוך המיוחד או לכיתות מחוננים בהשפעת שיוכם החברתי - כלכלי 2 ) הכרה שלכל
|
|
|