|
|
Page:120
והכשרת המורים בישראל בתמורות הזמן _ דוח הוועדה לבדיקת הכשרת המורים בישראל . משרד החינוך התרבות והספורט , ירושלים ( ( 2001 ) תוצרי הוועדה שלנו אינם באים כמובן במקום פירות עמלן של מי מן הוועדות האלה . הוועדה שלנו התמקדה במידע תאורטי ואמפירי שהצטבר בשנים האחרונות בנושא התמורות שחלו בעשורים האחרונים , במטרות מערכת החינוך הנובעות מהן ובמשתנים העשויים , בתנאים כאלה או אחרים , לסייע במימושן . למסמך זה מגבלות שונות . ראשית לכול יש לציין כי נקודת המוצא שלו _ התמורות שחלו _ נשענת בעיקר על סקירת חומר תיאורי ותאורטי . שנית לא יכולנו כמובן להתייחס לכלל התמורות אלא רק לאלה שנראו לנו משמעותיות במיוחד . כן יש לחזור ולהעלות נקודה שצוינה בפרקים קודמים , והיא שעבודה זו לא עסקה בכלל מטרות החינוך אלא רק באלה שנדרש למקמן בסדר עדיפות גבוה או לעדכנן לאור תמורות שחלו . מגבלה נוספת היא תוקף ביסוסן של ההמלצות . מרבית ההמלצות במסמך זה נשענות על חומר אמפירי , אלא שרוב החומר האמפירי ששימש אותנו נשאב ממחקרים שנערכו במדינות שונות , בעיקר במדינות המפותחות , ורק מיעוטו ממחקרים שנערכו בישראל . הנקודה חשובה היות שבפרמטרים שונים וחשובים _ הפערים בהישגים בין התלמידים המתקשים והמצטיינים ( בן - דוד , , ( 2011 משתנים דמוגרפיים כמו גודל משפחה ממוצעת ( פניגר ושביט , , ( 2010 רמת המשמעת של התלמידים ( שביט ובלנק , 2010 ) ועוד _ קיימים הבדלים ניכרים בין ישראל לבין מדינות מפותחות אחרות . עם זאת יש לציין שהמחקרים שנסקרו הם ברובם רחבי - היקף , חלקם אף מחקרי - על שאספו נתונים במדינות שונות , בשיטות שונות ובאמצעות מדגמים רבים ומגוונים , מאפיינים המשפרים את התוקף החיצוני שלהם ונותנים מקום לסברה שלפחות לרובם יש תוקף גם כאן . המידע האמפירי שנסקר כאן מאפשר אמנם , למרות מגבלותיו , לקבל תמונת מצב ואף להעלות המלצות , אולם הוועדה סבורה שיש מקום להשקיע יותר במחקר חינוכי בישראל , בעיקר בתחומים הבאים : 1 ) תחום מחקר ההוראה והלמידה אינו מפותח מספיק בישראל , ויש לפתחו עוד . 2 ) קיים מעט מאוד ידע על אופני היישום של מדיניות חינוכית הלכה למעשה בכיתות ועל האפקטיביות של ההתערבויות השונות . 3 ) הצטבר ידע רב על יעילותן של אסטרטגיות הוראה ופיתוח מקצועי של מורים בחו״ל , אולם התאמתן להקשר הישראלי ( מבנה מערכת החינוך , הצרכים השונים , התרבות וכדומה ) כמעט לא נבדקה . 4 ) המחקר השיטתי המועט הקיים מתמקד ברובו בחינוך היהודי הכללי וחסר מחקר על החינוך באוכלוסייה הערבית ובמגזר החרדי . בין מגבלות המסמך ראוי לציין שהתייחסנו בו רק לתמורות שנראו לנו משמעותיות , ומתוכן רק לאלה שנדרש למקמן גבוה בסולם העדיפויות . זאת ועוד : רוב ההמלצות במסמך נשענות על חומר אמפירי שנשאב ממחקרים במדינות שונות ורק מיעוטו מכאלה שנערכו בישראל . ראוי לציין שההמלצות שהובאו במסמך זה הן ברמה עקרונית של ״התוויית דרך״ . תרגומן לרמה אופרטיבית המאפשרת יישום ברמת השדה אינו פשוט וידרוש מן הסתם השקעה ניכרת
|
|