sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:111

4 . 4 . 3 אסטרטגיית השינוי ‒ החוליה החסרה מומלץ שפיתוח מקצועי של מורים יהיה משותף לצוות מורים של בית הספר או של מקצוע הלימודים , אינטנסיבי מבחינת זמן והשקעה , קשור לפרקטיקה ומכוון גם ללמידה מעמיקה של התלמידים . גם כאשר שינויים מקומיים נחלו הצלחות , הטמעתם בהיקף ארצי לא תמיד צלחה . אסטרטגיות לשינוי בדרך של רפורמות ארציות הניבו אמנם פירות מסוימים , אך מימושן לא תמיד הביא ללמידה מעמיקה . מן הסקירה שהובאה בפרק 3 עולה כי שינויים מקומיים נחלו הצלחות רבות אך הטמעתן בהיקף ארצי לא צלחה . אסטרטגיות לשינוי בדרך של רפורמות ארציות הניבו אמנם פירות מסוימים , אך מימושן לא חולל שינוי מהותי בהשגת המטרות . זה המקום לציין כי לאור הספרות המקצועית העוסקת בשינויים בארגונים , התוצאה אינה מפתיעה . הטמעת שינויים וחידושים אינה נעשית באופן טבעי . להפך : לפרט ולארגון יש בדרך כלל נטייה להשאיר דברים כפי שהם . שינויים וחידושים דורשים משאבים רבים _ זמן , מאמץ כסף ועוד . בדרך כלל יש ההתנגדות מובנת לחידושים , ואימוצם כרוך בתהליך מתמשך ומורכב . שינוי נעשה על פי רוב בשלבים : תחילה ייזום על ידי המחדשים ( , ( innovators לאחר מכן הטמעה על ידי המאמצים הראשונים של החידוש ( , ( early adopters לאחר מכן קבלה על ידי מעגלים נוספים של מ אָ מצים , עד להצטברות מסה קריטית של משתמשים ( critical mass ) ולאחריה אימוץ כללי ( . ( Rogers , 1983 המודל של רוג׳רס הוא אחד המודלים העשויים להתאים למצב כמו של מערכות חינוך , שבהן נדרשת גמישות באופן קבלת החלטות על אימוץ חידוש , בין שמדובר בהחלטה אינדיווידואלית של פרט ובין שמדובר בהחלטה של יחידה ארגונית או חברתית . מודל זה מתאים במיוחד לחידושים שאימוצם המיטבי נעשה בדרך של שיתוף ונכונות מצד כל הדרגים הנוטלים בו חלק . בהתייחסו ליחידה ארגונית רוג׳רס מסווג את ההחלטות כך : אופציונליות , המאפשרות לכל פרט ביחידה להפעיל שיקול דעת באימוץ , קולקטיביות , המתקבלות על ידי הצוות כולו , וכאלה שניתנות כהוראה המועברת מהדרג הניהולי לעובד כפרט ( , Rogers , 1983 ; Rogers . ( 2003 מממצאים עולה כי שינויים במערכות חינוך עדיף שייעשו בשיתוף עם המורים ותוך התחשבות באוטונומיה שלהם ובשיקול דעתם המקצועי ( Kozma , 2008 ; Cohen & Hill , 2001 . ;( Weick , 1976 ממחקרים במערכות חינוך שעשו שימוש במודל של רוג׳רס עולה כי שיקול הדעת המקצועי של המחדש ( מורה , מנהל זוטר או בכיר ) בהחלטה אם לאמץ חידוש או לדחותו נקבע על ידי פרמטרים כגון התאמת החידוש לערכיו , התועלת המצופה מן החידוש לאור ניסיון העבר של איש ההוראה , הקושי הצפוי באימוץ החידוש , המידה שבה דיווחים מעמיתים בבית הספר או מחוצה לו מעודדים את אימוץ החידוש ( , Dooley , 1999 ; Isleem . ( 2003 אם נתרגם את המודל של רוג׳רס למה שנעשה בפועל במשרד החינוך , נראה כי נעשו פעולות בעיקר בשתי רמות : האחת היא הקמת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך , גף הפועל בהצלחה לא מבוטלת לטיפוח המחדשים ( , ( Innovators אך הטמעת תוצריו ברמה הארצית נתקלת במכשולים . השנייה היא פיתוח יוזמות ארציות המניבות תכניות מפורטות , בכלל זה המלצות ואמצעים לביצוע ברמה הארצית ( דוח דוברת ) , אך יישומן ברמת השדה מסתייע חלקית בלבד

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help