|
|
Page:13
אסטרטגיית השינוי – החוליה החסרה מסקירת מאמצים שננקטו בישראל ברמה המקומית והארצית עולה כי שינויים מקומיים נחלו הצלחות רבות אך הטמעתן בהיקף ארצי לא צלחה . אסטרטגיות לשינוי בדרך של רפורמות ארציות הניבו אמנם פירות מסוימים , אך מימושן לא חולל תמיד שינוי מהותי בהשגת המטרות . נראה כי בארץ נעשו פעולות בעיקר בשתי רמות : האחת היא הקמת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך , גף הפועל בהצלחה לא מבוטלת לטיפוח בתי ספר מחדשים . אולם הטמעה ברמה הארצית של התוצרים שקיים מידע מבוקר על הצלחתם בפועל _ נתקלת במכשולים . השנייה היא פיתוח יוזמות ארציות המניבות תכניות מפורטות , בכלל זה המלצות ואמצעים לביצוע ברמה הארצית ( דוח דוברת ) , אך יישומם ברמת השדה מסתייע חלקית בלבד . לאור הספרות המקצועית העוסקת בשינויים בארגונים , התוצאה אינה מפתיעה . הטמעת שינויים וחידושים אינה נעשית מעצמה . להפך : לפרט ולארגון יש בדרך כלל נטייה להשאיר דברים כפי שהם . שינויים וחידושים דורשים משאבים רבים _ זמן , מאמץ , כסף ועוד . בדרך כלל יש התנגדות לחידושים , ואימוצם כרוך בתהליך מתמשך ומורכב . שינוי נעשה על פי רוב בשלבים : תחילה ייזום על ידי המחדשים ( , ( innovators לאחר מכן הטמעה על ידי המ אָמצים הראשונים של החידוש ( , ( early adopters לאחר מכן קבלה על ידי מעגלים נוספים של מ אָ מצים , עד להצטברות מסה קריטית של משתמשים ( critical mass ) ולאחריה אימוץ כללי ( . ( Rogers , 1983 מכאן עולה כי ייתכן שבמאמצי משרד החינוך חסרה חוליה חשובה _ פעילות להשגת מסה קריטית של רשתות חינוך או בתי ספר בודדים שאינם בהכרח חדשניים בעצמם אך יש להם נתונים להצטרף למעגל השני של מ אָ מצי השינוי _ מנהיגות חזקה , מוכנות של צוות המורים להשקיע בשינוי ולתמוך בו , נכונות של הרשות המקומית לסייע במשאבים כספיים , מוטיבציה של ועד ההורים לחולל שינוי ועוד . לאור האמור אנו ממליצים לבדוק את האפשרות למצוא דרך לטפח רשתות חינוך ובתי ספר , שיצטרפו לתכנית שבה יהיו מרכיבים התומכים באימוץ השינויים הנדרשים . חסרה חוליה חשובה במאמצים להשגת שינוי במערכת החינוך – השגת מסה קריטית של רשתות חינוך או בתי ספר שיש להם נתונים להצטרף למעגל השני של מ אָ מצי השינוי . הטמעת המטרות כמכלול התמונה הכללית המצטיירת מהממצאים שנאספו היא שקידום פתרון בעיה אחת קשור לקידום פתרונן של בעיות אחרות . במילים אחרות , לא מדובר ב״משחק סכום אפס״ שבו היענות לדרישה והתקדמות לעבר פתרון בעיה אחת באה על חשבון קידום של פתרון אחרת . אדרבה : יישום פתרון הבעיות כמכלול עשוי להיות יעיל ואפקטיבי דווקא מפני שכל מרכיביו מחזקים זה את זה . כך למשל פיתוח תכניות לימוד חדשניות מחייב הכשרת מורים שיישמו אותן ; מתן אוטונומיה להנהלת בית הספר היא תנאי הכרחי לביצוע השינויים הנדרשים בבית
|
|
|