|
|
Page:92
סיבה מרכזית לכישלונן של רפורמות במערכת החינוך היא הקושי בתכנון ובעמידה בו לטווח רחוק ‒ בכלל זה היערכות תקציבית , ארגונית , מבנית וטכנולוגית – במצב של אי - ודאות . יוזמות ברמה מערכתית _ רפורמות בחינוך _ שינויים שיוזמתם ברמה המערכתית קרויים גם ״רפורמות בחינוך״ . הרפורמות זוכות לתהודה רבה ופרסום , ויעדיהן מהותיים ומקיפים . דוגמה בולטת היא ועידת וודסהול שעסקה בחידוש תכניות הלימוד במדע וטכנולוגיה , בהדגש של מיומנויות חשיבה מתקדמות . במקרים רבים המאמצים לשינוי מערכתי נעשים ביוזמתם של ארגונים בינלאומיים כגון המרכז לחדשנות ומחקר בחינוך CERI של המדינות המפותחות , ארגון אונסק״ו או המרכז הבינלאומי LIEP לתכנון החינוך ( חן , . ( 2004 טייק וקיובן ( Tayak & Cuban , 1995 ) טוענים כי במקרים רבים רפורמות כאלה זה הן ״סוג של אוטופיה שהביאה לרוב להתפכחותם של עובדי החינוך ולציניות ציבורית״ . בדומה לכך טוען בכרך ( , Bacharach 1990 ) כי ״לרוע המזל הסטנדרטיזציה שנחשבה לדרך היעילה ביותר להשגת חינוך איכותי , התגלתה כדרך הפחות יעילה להעלאת הסטנדרטים״ . רוב הדיווחים המחקריים מצביעים על כך שבטווח של כחמש שנים הניסיון לשינוי רפורמיסטי ״נעלם כלא היה״ . ניתן להסביר זאת , בין השאר , בעובדה שהשינוי הרפורמיסטי נעדר תשתית תאורטית ואמפירית מספקת ( המרכז לטכנולוגיה חינוכית ( מטח ) , כנס הרצליה . ( 2010 סיבה מרכזית נוספת לכישלונן של רפורמות הוא הקושי להתמודד עם הצורך בתכנון לטווח רחוק _ לרבות היערכות תקציבית , ארגונית , מבנית וטכנולוגית _ במצב של אי - ודאות . תכנית הפעולה האופרטיבית והמדיניות שמאחוריה חייבות להיות גמישות מספיק כדי להביא בחשבון שינויים והתפתחויות טכנולוגיות שיתממשו בטווחי זמן שונים ( , Slavin , 1989 ; Bacharach . ( 1990 מקורות שונים מצביעים על סיבות נוספות לכישלונן של רפורמות חינוכיות בארצות הברית : רוב התכניות ה״מונחתות״ מלמעלה למטה אינן מצליחות ליצור שינוי , היות שהן יוצרות התנגדות ברמת השדה . דוגמאות בולטות לכך הן תכניות להטמעת תקשוב ללא שיתוף מספיק של המורים . מתכנני המהלך מעבירים אמנם לידיעת המורים מסמכים פורמליים כלליים , אך המורים לא מודעים לפרטים וליעדים האופרטיביים ( . ( Kozma , 2008 ; Cohen & Hill , 2001 הצלחה יחסית היתה למדינות שבהן העצימו את המורים , שינו את תכניות הלימוד וגיבשו , כחלק מהטמעת התקשוב , שיטות הוראה מפעילות וייעודיות . עם מדינות אלה נמנות למשל שוודיה , פינלנד , אוסטריה , גרמניה ואנגליה . לעומת זאת , מדינות שבהן ההשקעה היתה ״בהצטיידות במחשבים וחיבור לאינטרנט״ בלבד , התקשו לבצע שינוי . עם מדינות אלה נמנות למשל אירלנד , פורטוגל ובלגיה ( ; Moonen , 2008 המרכז לטכנולוגיה חינוכית ( מטח ) , כנס הרצליה . ( 2010 חוסר תיאום המקשה על יישום הרפורמה , למשל : חוסר תיאום פנימי במשרד החינוך _ בין הגורמים שיזמו את תכנית התקשוב לבין הגורמים האחראים על הפדגוגיה , ההערכה והכשרת המורים _ גרם לנ ֶ תק בין המורים לבין יישומי המחשב שתוכננו בעבורם : המורים לא הצליחו
|
|