|
|
Page:91
3 . 9 משרד החינוך ותרומתו להשגת המטרות הוכח כי הטמעת מטרה אחת באופן שאינו תלוי בהטמעת אחרת מניבה בדרך כלל תוצאות בלתי מספקות . לכן מומלץ להטמיען במשולב . המפתח העיקרי להצלחת רפורמה בבית ספר הוא הכרת מערך הכוחות היכולים להניע יחדיו את השינוי : קבוצות אינטרסים , הורים , הקהילה הרחבה וארגונים הפועלים בה , בכלל זה קבוצות לחץ שונות . חשיבות הטמעתן של המטרות כמכלול _ משרד החינוך הוא הגוף הממלכתי שבסמכותו וביכולתו להביא למימוש המטרות הנדונות . הטמעת המטרות יכולה להתבצע אחת לאחת או כמכלול . הממצאים שתוארו בסעיפים השונים מובילים למסקנה שמימוש מטרה זו או אחרת באופן בלתי תלוי בשנייה מניב תוצאות בלתי מספקות , ולכן יש לממשן במשולב . כך למשל להטמעת מחשבים בכיתות ללא שינוי נוסף יש אפקט מוגבל בלבד ( מופת , , ( 2010 ולשינוי דרך הלמידה שיביא גם לתוצאות אפקטיביות של שימור ידע יש צורך בשינוי שיטות הלימוד , בשינוי תפקיד המורה ובשינוי שיטת ההערכה ( צוקרמן , . ( 2012 מחקר של ברייק וחובריו ( Bryk et al ,. 2010 ) עסק באופן שבו מטמיעים שיפורים בבתי ספר . המחקר נערך באוניברסיטת שיקגו ונסמך על בסיס נתונים רב - שנתי על בתי הספר הציבוריים בעיר , ועל שני מחקרים בלתי תלויים שבדקו את הרפורמה שבוצעה בבתי הספר בעיר ( . ( Bryk , 2010 במסגרת המחקר אותרו חמישה גורמים שהם חיוניים לשיפור תפקודו של בית הספר : הנהגת בית הספר , הורים וקהילה , יכולת מקצועית של הצוות , למידה ממוקדת בתלמיד , הנחיות מובנות ושיטתיות בכל הקשור לתכנית הלימודים . נמצא כי לחמשת הגורמים האלה יש גם השפעה הדדית רבה ביותר . מסקנת עורכי המחקר היא שעל מנת להגיע לשיפור משמעותי יש לפעול לשינוי כל הגורמים הללו בעת ועונה אחת . דוגמה נוספת המובילה למסקנה דומה , מפורטת בספרו של לוין ( . ( Levin , 2008 לוין מתאר את תוצאותיה ומהלכה של רפורמה בית - ספרית באונטריו שבקנדה , רפורמה שנשענה בין השאר על ניסיון שהצטבר מהשינויים שנעשו קודם לכן בבריטניה . לדבריו ניתן לשפר את רמת החינוך באופן משמעותי באמצעות יישום עקבי ובלתי מתפשר של תוצרי מחקר אמפירי , הנשען על חומר תאורטי , בפרקטיקה הבית - ספרית . התוצאות שבהן התמקדה הרפורמה נגעו לשיפורים בתחום האקדמי , האזרחי והאישי של התלמידים . מסקנתו של לוין היא שהמפתח העיקרי להצלחה הוא הכרת מערכת הכוחות היכולים להניע יחדיו את השינוי : קבוצות אינטרסים , הורים , הקהילה הרחבה וארגונים הפועלים בה , בכלל זה קבוצות לחץ שונות . חלק ניכר מההצלחה יש לזקוף לזכות ההיכרות של מפעילי הרפורמה עם הגורמים האלה והשגת שיתוף הפעולה איתם , לרבות קביעת סדר יום מוסכם ומשותף לקובעי מדיניות , מנהלים , מורים ואנשי אקדמיה . אימוץ מטרות כמכלול מהווה שינוי ארגוני מערכתי . חן ( 2004 ) מציין כי היוזמות להטמעת שינויים במערכת החינוך נחלקים לשלושה סוגים עיקריים : 1 ) יוזמות ברמה ארצית _ ״רפורמות״ שהמדינה מנהלת 2 ) ״הפרטה״ _ יוזמות של חברות היי - טק לפיתוח ״בית ספר עתידי״ תוך גיוס טכנולוגיית תקשוב עדכנית 3 ) יוזמות מקומיות _ בתי ספר ניסוייים וקהילתיים , בהנהגת מנהלים יזמים ולעתים בליווי הערכה ובקרה של האקדמיה ( חן , . ( 2004 היבטים של שלושת סוגי השינוי הללו יפורטו להלן .
|
|