sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:188

הומלץ . עקב כך החליט האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך והתרבות , לחזור ולבדוק מתכונת ארגונית ולימודית זו . במהלך הבדיקה אותרו שתי אוכלוסיות שהמערך הקיים אינו עונה על צורכיהן . שתי האוכלוסיות הן אוכלוסיות ״הקצה״ – האחת כוללת את התלמידים המוכשרים ביותר ללימוד מתמטיקה , שיש להם יכולת ומוטיבציה להשקיע בלימודי העשרה במתמטיקה , לימודים המיועדים לפיתוח חשיבה מתמטית מעל ומעבר למה שניתן לצפות מאוכלוסייה רגילה של חטיבת הביניים . האוכלוסייה השנייה כוללת את התלמידים המתקשים בלימוד מתמטיקה , הנאבקים על הישגים מינימליים במקצוע זה . מדובר בתלמידים שלמרות קשייהם , בהינתן טיפול דידקטי מתאים אין ספק שרובם יוכלו לעמוד בדרישות של חטיבת הביניים ושל החטיבה העליונה , ברמה של 3 יח״ל ( לפחות , ( ולעומת זאת אם לא יקבלו טיפול מתאים הם ״ייפלו״ כבר בשלב חטיבת הביניים ולא יגיעו לא למיצוי יכולתם ולא להישגים שיאפשרו את השתלבותם בכיתה יש . אי לכך יזם האגף לחינוך על יסודי את התכנית שמיצוי ומצוינות במתמטיקהש . התכנית נועדה לתת מענה לתלמידי הקצוות במסגרת שמחוץ לכיתה ההטרוגנית . אחד מיסודות התכנית היה צורת ארגון הלומדים : תלמידי המיצוי ילמדו בקבוצה נפרדת , תלמידי המצוינות ילמדו בקבוצה נפרדת , שאר תלמידי הכיתה ילמדו בקבוצה שבה הטרוגניות ממותנת . שתי התכניות , שבו״לש ושמיצוי ומצוינותש , פותחו והופעלו בידי היחידה לחינוך מתמטי באוניברסיטה העברית בירושלים , בתקופות כמעט עוקבות זו לזו , בידי אותו צוות מוביל . ברור שעל פניו , יש בין שתי התכניות הבדלים מהותיים בתפישת הרכב הקבוצה הלומדת ותפקידה בהתפתחות הלומד היחיד . למרות זאת כל המדדים הכמותיים , האיכותניים , הפורמליים והבלתי פורמליים הצביעו על הצלחה של כל אחת משתי התכניות . נשאלת השאלה : הכיצד ? האם ניתן להפעיל במערכת החינוך כל תכנית , כל תכנית והיפוכה , ולהגיע בכולן להישגים במדדים המכריעים ? כדי לענות , ולו חלקית , על שאלה מאתגרת זו יוצגו שתי התכניות במהלך הסקירה ותיערך השוואה ביניהן . הטענה העולה בסקירה זו היא שבנקודות הקריטיות הדומה בין התכניות רב על השונה , ולכן אין זה פלא ששתיהן נחשבות לסיפור הצלחה . באשר לשאלה של השקפת עולם חינוכית – זו תישאר פתוחה לשיפוטו של הקורא ולהשקפת עולמו . אילו מענים מציעות מערכות חינוך במדינות נבחרות לאתגר השונות בין תלמידים ? מאת לילך גרינפלד יונה סקירה זו מציגה את האופן שבו מתמודדות פינלנד , שוודיה , בריטניה , קנדה , אסטוניה והולנד עם הבדלים ופערים בין תלמידים במערכות החינוך שלהן , פערים הנובעים משונות אישית , סוציו אקונומית , תרבותית , אתנית ולשונית . במדינות שנבחרו לסקירה זיהו קובעי המדיניות שהפערים החברתיים מהווים איום על חוסנה של המדינה , וייעדו למערכת החינוך תפקיד מרכזי בצמצומם . אסטרטגיה מרכזית בתהליך צמצום הפערים היא יצירת מערכת חינוך שוויונית

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help