sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:128

כשמדובר בשונויות ביכולת קוגניטיבית ובהישגים אקדמיים , אחד ממוקדי הדיון נוגע לשאלה של קבוצות הטרוגניות לעומת קבוצות הומוגניות . בהנחה שבתחום זה או אחר לא כל התלמידים מסוגלים להתקדם באותו קצב , עולה השאלה האם כדאי לבצע הפרדה לפי רמות יכולת או שמא עדיף לשמור על מסגרת של לימודים בכיתה הטרוגנית , גם אם מצב זה מעורר קשיים ומתחים ? זוהי דילמה שנפגשים בה היבטים מעשיים הישגיים עם היבטים אתיים ערכיים . לכאורה חלוקה לקבוצות הומוגניות של תלמידים חזקים יותר לעומת חלשים יותר , אם בשיטת ההסללה ( כיתות נפרדות ) ואם בשיטת ההקבצה ( יציאה ממסגרת כיתתית אחת לקבוצות לימוד נפרדות במקצועות מסוימים , ( עשויה להבטיח מימוש היכולת הייחודית של כל תלמיד . אך מחקרים והתנסויות בשדה מראים שבדרך כלל לא זה המצב בפועל . ברוב המקרים החלוקות לסוגיהן מיטיבות עם החזקים ולא עם החלשים ולאורך זמן הן מרחיבות את פערי ההישגים . יש לכך הסברים רבים ונציין פה שלושה מהם : ( 1 קיימת התאמה לא מבוטלת בין החלוקה לפי רמות יכולת ובין החלוקה לפי רמות מיצב . בהקבצות הגבוהות נמצא בדרך כלל יותר תלמידים ממעמד בינוני או גבוה , ואילו בהקבצות הנמוכות נמצא יותר תלמידים ממעמד נמוך ומאוכלוסיות מוחלשות . לפיכך ההון התרבותי והכלכלי מסייע לשימור ואף להרחבה של הפער בין תלמידי ההקבצות הגבוהות לאלה של ההקבצות הנמוכות . ( 2 מנהלים נוטים לשבץ את המורים הטובים והמנוסים יותר בהקבצות הגבוהות יותר . החומר הנלמד בהקבצות הגבוהות מאתגר יותר , ואילו החומר הנלמד בהקבצות הנמוכות נוטה להיות דל יותר . ( 3 השיוך של תלמיד להקבצה נמוכה מצמיד לו תווית ומוליך אותו מראש לתחושת חוסר אונים ולציפיות נמוכות . מנגד , גם הכיתה ההטרוגנית אינה חסינה מפני כשלים ובעיות . ראשית , היא אינה מאפשרת ברוב המקרים לתלמידים הטובים לממש את הפוטנציאל שלהם ולהתקדם בקצב שבו הם יכולים להתקדם בתנאים ההולמים את כישוריהם . שנית , ויש קשר בין שתי הנקודות , בכיתה הטרוגנית קשה מאוד למנוע הוראה המכוונת למכנה משותף נמוך יחסית . שלישית , וגם היבט זה קשור לגורמים דלעיל , הצלחה בכיתה כזאת מחייבת סביבה ייחודית ומורה בעל הכשרה ייחודית שיאפשרו הקשבה בו זמנית לצרכים השונים וליכולות השונות במסגרת הכיתה . במקצוע המתמטיקה , שבו נוהל ההקבצות רווח במיוחד , נערכו אין ספור מחקרים שביקשו לראות איזו משתי הגישות עדיפה , והממצאים רחוקים מלהיות חד משמעיים . יש מחקרים שהראו , אולי כמצופה , שכיתות הטרוגניות דוחפות את הבינוניים והחלשים כלפי מעלה ואילו כיתות הומוגניות מסייעות יותר לתלמידים החזקים . לעומתם יש מחקרים שלפי ממצאיהם אין הבדל משמעותי בין הישגי תלמידים חזקים בכיתות הומוגניות או הטרוגניות . ממחקרים אחרים

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help