|
|
Page:127
הישגים בלימודים מושפעים במידה רבה מתחושת הרווחה של התלמיד בבית ספרו . מחקרים רבים מראים שתחושת רווחה חיובית מקדמת מוטיבציה פנימית , אמונה במסוגלות עצמית , אהבת לימוד והצבת מטרות לקידום והישג . מצבים של אושר , הנאה ומורל גבוה מעודדים מאמץ והתמדה בלמידה , משפרים את יכולת הריכוז והיצירתיות ומסייעים בביצוע מטלות קוגניטיביות מורכבות . מנגד נמצא קשר בין בעיות רגשיות וחברתיות לבין קשיי למידה וקשיי הסתגלות . אלה מצדם מעצימים את הבעיות הרגשיות ואת תחושות הכשל והתסכול . כך נוצר מעגל קסמים אכזרי שקשה מאוד להיחלץ ממנו . ההיבט החברתי קשור להישגים לימודיים לא פחות מההיבט הרגשי , עד כדי כך שקשה להפריד ולהבחין בין שניהם . במחקרים בארץ ובעולם נמצא שוב ושוב שתחושת שייכות לבית הספר ותחושת מקובלות בקבוצת השווים נמצאות בקשר ישיר עם השקעה בלמידה , השתתפות בפעילויות שונות בבית הספר ועמדות חיוביות כלפי המסגרת החינוכית . לעומת זאת תפישה שלילית של היחסים עם המורים והחברים מוליכה למצוקה רגשית , לתחושת ניכור ובסופו של דבר להישגים נמוכים בלימודים . קשרים בין מצב רגשי חברתי לבין יכולת קוגניטיבית והישגים אקדמיים מתפתחים כבר בגיל הרך . מקובלות של ילד על חבריו בגן תורמת לתחושת הנוחות שלו ולמעורבותו בפעילות החברתית , ומנבאת הישגים לימודיים בגן וגם בבית הספר . התנהגות חברתית מסתגלת , המסייעת להשתלבות במסגרת ולהצלחה בלימודים , קשורה בין השאר ליכולת שליטה עצמית . ביכולת זו , המתבטאת בדחיית סיפוקים ובוויסות של התנהגויות ורגשות , יש מידה של המשכיות . מחקרי אורך מראים שילדים המתאפיינים בשליטה עצמית בגיל שנתיים עד ארבע מגלים התנהגות מוסרית ומסתגלת גם בגיל חמש-שש ושליטה בהתנהגויות ומחשבות גם עשר שנים מאוחר יותר . יתרה מזאת , הגננות מעריכות ילדים בעלי רמה גבוהה של שליטה עצמית כפעילים ויצירתיים וכבעלי הישגים גבוהים יחסית בתחומי האוריינות והמתמטיקה . רמת הוויסות העצמי של הילד ואיכות יחסיו עם הגננת מנבאות לפעמים את ההישגים הקוגניטיביים , מעבר לציוני האינטליגנציה . יכולת ביטוי עצמי משמעותית לא פחות מיכולת שליטה עצמית . ילדים המתקשים לבטא את עצמם נתפסים כמכונסים וביישנים . ביישנות של ילדים בגן מתבטאת בתרומה דלה לשיח החברתי , בהשתתפות מצומצמת באינטראקציות חברתיות וברתיעה ממגע עם אנשים בכלל ועם אנשים חדשים בפרט . הכניסה לגן והקשר הראשון עם ילדים אחרים ועם חברי צוות בלתי מוכרים מעוררים חרדות וקשיי הסתגלות אצל הפעוט הביישן וגוררים התנהגות של דחייה מצד שאר ילדי הגן . בהיבט הקוגניטיבי ביישנות קשורה בעיקר בכישורי שפה ירודים יחסית , כפי הנראה עקב ההשתתפות המועטה בשיח הקבוצתי . יחס אמפתי ותומך מצד הגננת ועידוד חברויות של ילדים אחרים עם הילד הביישן עשויים לעזור לו להרגיש בטוח יותר ולהעלות את תחושת הערך העצמי שלו . קיימות תכניות התערבות בגן שמצביעות על אפשרות שיפור בנושאי תקשורת , ולצדן קיימות תכניות חינוכיות להורים המדגישות את עידוד הביטחון העצמי של ילדים ביישנים תוך הימנעות מהגנת יתר עליהם .
|
|
|