|
|
Page:124
לאמת , בין חמלה לצדק , בין הצלת חיים להתרחקות מאלימות ועוד . בחלק מהמקרים יש הכרעה ברורה לטובת אחד מהערכים המנוגדים , ובמקרים אחרים הדילמה נשארת בגדר מחלוקת . היהדות , לדעת רוזנק , היא דיאלקטית ודינמית וכמו בכל תרבות יש בה שלוש ״קומות״ של ערכים : ( 1 ערכי על שאינם ניתנים להתפשרות ( 2 ערכים משותפים שלעתים מצויים בקונפליקט זה עם זה ומחייבים פשרה או ויתור ( 3 ערכים אישיים המבוססים על נאמנות עצמית ומחויבות פרטית . ערכי העל שב״קומה העליונה״ מולידים ערכים שב״קומה השנייה״ , שביניהם מתחייבת לעתים הכרעה אף שכל אחד מהם בפני עצמו משותף לכל בני אותה תרבות . כך למשל , הערך של ״עבודת האל״ ביהדות עלול להוביל להתנגשות בין ערכי קדושת החיים לבין ערכי שמירת השבת , התנגשות שמוכרעת על ידי הכלל ״פיקוח נפש דוחה שבת״ . זו התוספת החדשנית והחשובה של רוזנק לגישת ברלין בסוגיית הקשר בין ערכי העל לערכים המצויים במצבי קונפליקט . מצבי הקונפליקט הם שנותנים משמעות לערכי העל כפי שמראה הדוגמה בפסקה הקודמת . המצבים האלה ודרכי ההתמודדות איתם זורים אור על אופיה של תרבות מסוימת ועל משמעות ערכי העל שלה בפועל . מכאן קצרה הדרך למחשבה שאולי אין בהכרח ניגוד בין ״חינוך לכול״ ובין ״חינוך לכל אחד״ ( כמייצגים במידה זו או אחרת את ערך השוויון מול ערך החירות , ( ואם יש ניגוד ביניהם , אולי ראוי לא ״להתמודד איתו״ ( cope with it ) אלא דווקא ״לחוג אותו״ . ( celebrate it ) אפשר שהשאלה הנכונה היא אינה האם ייתכן ״חינוך לכול״ עם ״חינוך לכל אחד״ אלא דווקא האם ייתכן ״חינוך לכול״ בלי ״חינוך לכל אחד״ . ואפשר שהתשובה היא שרק כשיהיה חינוך לכל אחד , יהיה חינוך לכול . לכך מתייחס בהרחבה הדיון בהקדמה למסמך . הדיון מעוגן במעבר משיח על שונות לשיח על שונויות . הקושי בשילוב של חינוך לכול עם חינוך לכל אחד מיוחס בדרך כלל , בעיקר במערכות חינוך פורמליות , לשונות בין לומדים המתבטאת בהישגים מדידים בתחומים נבחרים . המציאות כמובן מורכבת יותר וקיים בה לא סוג אחד של שונות אלא מגוון של שונויות . קיימות מערכות קשרים בתוך אשכולות של שונויות אבל לא כולן קשורות זו לזו או מתואמות זו עם זו . במילים אחרות – יש שונות בין השונויות . האם עובדה זו מגבירה את הקושי שבפניו אנו ניצבים או אולי דווקא פותחת אשנב להתמודד איתו או אפילו לחוג אותו ? אנו סבורים שאשנב כזה אכן יכול להיפתח בפנינו . השיח על ריבוי שונויות מתייחס לשונויות בתחום הקוגניטיבי , בתחום הרגשי , במסגרת ובאווירה המשפחתית , במיצב החברתי כלכלי ועוד . לכל אחד מאלה הוקדש פרק במסמך . פרק ההקדמה מדגיש עם זאת שגם כשהזרקור מופנה לתחום היכולת האקדמית בלבד , אנו ניצבים בפני ריבוי שונויות . לתלמידים שונים יש צרכים שונים ומוקדי עניין ויכולת שונים . במקום להתמקד על סרגל מדידה חד ממדי ולהגדיר ״חוסרים״ בהתאם אליו , יש להתייחס ל״חוזקות״ באזורים שונים של ״מרחב היכולות״ של הלומד . זוהי גישה האמורה לאפשר ללומד להשקיע ולהתבלט
|
|
|