|
|
Page:106
מורים ליישום ערכים של חברה הומנית וצודקת , במגמה לעורר בדור הצעיר רצון ויכולת לשנות מציאות ולא רק להסתגל אליה . הכשרה ברוח זו מעמידה במרכז השיח בבית הספר פדגוגיה של דיאלוג . המודל הביקורתי שולל הכשרה הממוקדת בהקניית מיומנויות וטכניקות של הוראה ומבקש לחנך את המורים להיות אינטלקטואלים משני מציאות היוצרים בדרך של דיאלוג את התשובות שלהם למצבי ההוראה והחינוך . מודל זה מציג בפני פרחי ההוראה דרישה לטרנספורמציה אידאולוגית : ממצב של הסתגלות והסכמה לסדר החברתי הקיים – לגיבוש עמדה של ביקורת כלפי הסדר החברתי . גובר מתאר כיצד השיח של הפדגוגיה הביקורתית והכשרת המורים המוצעת לאורה שונה מהשיח הפרופסיונלי המקובל במודלים השולטים כיום בהכשרת המורים בעולם ובישראל . זהו שיח אידאולוגי חברתי לוחם . לדעתו , דיאלוג צריך להתקיים קודם כול בין פרח ההוראה לבין מוריו , וההכשרה צריכה לכלול מרכיב משמעותי של למידת תרבות , היסטוריה , פוליטיקה ואמנות . גובר מונה שלושה עקרונות מרכזיים שצריכים להיות בתכנית ההכשרה : ( 1 בממד העיוני : הכשרה תאורטית השכלתית , המחייבת גם לימוד נושאים מעבר לתחום החינוך , לצורך פיתוחה של יכולת התמודדות אינטלקטואלית ואידאית עם המרכיבים הלא הומניים ( כלשונו של גובר ; הכוונה כנראה לכוחות לא שוויוניים , גורמים מנצלים וכדש ) של החינוך והחברה . ( 2 בממד המעשי אסטרטגי : הכשרה לפיתוח הכישורים של פרח ההוראה לקיים שיח דיאלוגי עם תלמידיו . ( 3 בממד המעשי טקטי : הכשרת מורים המבטאת סינתזה בין הקניית עמדות וכישורים ידועים לבין פיתוח דרכי חקירה וגילוי תוך כדי הקניית ידע ועמדות . שאלות העולות בהקשר זה הן היכן ההתייחסות להכשרה בתחומי התוכן הספציפיים ? האם מאבק כוחות חברתי פוליטי הוא מהות מרכזית של מערכת החינוך ? ראוי לציין כי רבים מהתומכים במודלים הביקורתיים נוטים להצגה דיכוטומית של המציאות . מדבריו של גובר למשל , עולה השאלה האם עיסוק בידע פדגוגי תוכני של מורים ( מה שגובר מכנה ״מיומנויות וטכניקות של הוראה״ ) סותר עידוד תפישה של צדק חברתי בקרב מורים ? תשובה אחת עולה ממחקר שערך פאול גורסקי . ( Gorski , 2009 ) גורסקי ניתח 45 סילבוסים של קורסים העוסקים ברב תרבותיות ומועברים בתכניות להכשרת מורים ברחבי ארצות הברית . רק 29 % מהקורסים נקטו את הגישה הביקורתית והתייחסו לחינוך בנושא של רב תרבותיות מנקודת המבט של יחסי כוח וחוסר שוויון בחברה . מרבית הקורסים ( 58 % ) הסתפקו בעידוד של מודעות ל״אחר״ וקבלתו בחברה , ואילו בשאר הקורסים ( 16 % ) התלמיד ״האחר״ נתפש בכלל כנמצא מחוץ להגמוניה . גורסקי הסיק כי מורי המורים שמלמדים את הקורסים בנושא של רב תרבותיות תופסים את תפקידם בעיקר בהקניית רגישות וסובלנות כלפי קבוצות שונות , אך הם
|
|
|