|
|
Page:89
בהקבצות , ההבדל בין הישגי תלמידים חזקים לבין אלה של תלמידים חלשים היה גדול יותר מההבדל שהיה צפוי ביניהם על פי הישגיהם ההתחלתיים לפני שחולקו להקבצות . כאמור , ממצא זה משותף למדינות רבות . בהמשך למחקר זה ערכו לינצשבסקי וקוצשר Linchevski ) (& Kutcher , 1998 שני מחקרים על פרויקט בו״ל , במטרה לענות על שתי השאלות הבאות : › האם ניתן למנוע פער מסוג זה בקבוצות הטרוגניות ? › האם הפער בהישגים מחריף משום שההקבצות מסייעות לתלמידים בהקבצות הגבוהות או משום שהן מזיקות לתלמידים בהקבצות הנמוכות ? ( או אולי צירוף כלשהו של שניהם (? במסגרת שני המחקרים נערכו השוואות סטטיסטיות של הישגי תלמידים בכיתות הומוגניות והטרוגניות , תוך פיצול ההתבוננות בתלמידים חלשים , בינוניים וחזקים . המחקר הראשון נערך בכיתות הטרוגניות ( שנטלו חלק בפרויקט בו״ל , ( והשתתפו בו 1 , 629 תלמידי כיתות זש מ 12 בתי ספר שנבחנו בתחילת כיתה זש ובסופה . 389 מתוכם ( בארבעה בתי ספר ) נבחנו גם בסוף כיתה חש . המסקנה המרכזית של המחקר הייתה כי ניתן לייחס את ההבדלים בהישגי התלמידים בסוף השנה להבדלים ההתחלתיים ביניהם , כלומר הפער הלימודי לא התרחב . המחקר השני נערך בכיתות הטרוגניות והומוגניות באותו בית ספר , והשתתפו בו חמש כיתות זש – שלוש הומוגניות ושתיים הטרוגניות . המורים הוקצו באקראי לכיתות וכולם השתתפו בפגישות שבועיות ( פגישות בו״ל לעומת פגישות הנחיה עם רכז המתמטיקה . ( כעבור שנתיים , בסוף כיתה חש , התלמידים ענו על שני שאלוני מבחן : מבחן אחיד לכולם ומבחן דיפרנציאלי . ממצאי המחקר העיקריים היו : ( 1 התלמידים החזקים השיגו מעט יותר בקבוצות ההומוגניות בהשוואה לתלמידים החזקים בקבוצות ההטרוגניות , אך הבדל זה לא היה מובהק . ההבדל העיקרי היה ביכולת הכתיבה הפורמלית , שהודגשה בכיתה ההומוגנית של החזקים . ( 2 התלמידים הבינוניים והחלשים בקבוצות ההטרוגניות השיגו באופן מובהק יותר מאשר חבריהם הבינוניים והחלשים בקבוצות ההומוגניות . מסקנתן של לינצשבסקי וקוצשר הייתה כי כיתות הטרוגניות דוחפות למעלה את הבינוניים והחלשים , אולם השפעתן על התלמידים החזקים אינה רבה . רשל סונדרס ( Saunders , 2005 ) ערכה בשלושה בתי ספר באריזונה מחקר שבו השתתפו 305 תלמידים במהלך לימודיהם בכיתות וש ו זש . במחקר השוותה סונדרס בין הישגי תלמידים כשלמדו מתמטיקה בכיתות הומוגניות וכשלמדו בכיתות הטרוגניות , במטרה לבדוק איזה סוג הוראה תורם יותר להישגים והתקדמות אקדמית במתמטיקה . התלמידים נבחנו בכיתה וש ובכיתה זש במבחן המחוזי במתמטיקה , ונערכה השוואה בין ההישגים לפני כיתה זש ובסופה , אצל תלמידים שלמדו בכיתות הומוגניות לעומת אלה שלמדו בכיתות הטרוגניות . נערכו גם פילוחים על פי מגדר ומוצא אתני . מהמחקר עלה כי אצל תלמידים שלמדו בהקבצות לפי יכולת ניכר שיפור גדול יותר בהישגים מאשר אצל תלמידי הכיתות ההטרוגניות . ממצא זה תקף גם לאחר פילוח לפי מגדר ומוצא אתני . כלומר , אצל תלמידים בעלי מאפיינים דומים , השיפור היה רב יותר בקרב תלמידי ההקבצות .
|
|