|
|
Page:87
המודל הדיפרנציאלי וההטרוגני בהוראת מתמטיקה : סקירת מחקרים מישראל ומהעולם כבר ציינו כי מחקרים שונים ברחבי העולם העלו מסקנות הפוכות בנוגע למודל הרצוי של ארגון ההוראה במקצוע המתמטיקה , בעיקר בחטיבות הביניים . הציטוטים הבאים משני מחקרים בנושא זה ממחישים זאת היטב : ״מגוון רחב של עדויות [ ... ] קישרו השמה בהקבצות לתת הישגיות , הן אצל תלמידים בהקבצות נמוכות והן אצל תלמידים בהקבצות גבוהות . זאת למרות התפישה הרווחת בציבור , בתקשורת ובממשלה ולפיה הקבצות מעלות את ההישגים בלימודים״ Boaler ) . ( et al ., 2000 : 634 ״התוצאות שלנו מחזקות את התפישה לפיה להסללה יש יתרונות הוראה עבור כל התלמידים״ . ( Mulkey et al ., 2005 : 137 ) על פי רוב , המחקרים מחפשים קשרים בין מודלים לארגון הוראה ובין הישגי התלמידים , וחלקם מתייחס גם להיבטים רגשיים וחברתיים . מערכי המחקר מבוססים אפוא בדרך כלל על השוואות מסוגים שונים , כמתואר באיור מספר . 7 מהאיור ניתן לעמוד על שיטות מקובלות לבחינת הנושא : יש מחקרים המתמקדים בהשוואת השפעתה של למידה בכיתה הטרוגנית על תלמידים מרמות שונות , אחרים בוחנים את השפעתו של מודל ההקבצות על תלמידים מרמות שונות , ויש המשווים בין שתי ההשפעות הללו . יש גם חוקרים המתמקדים בתלמידים המצטיינים או המחוננים ומשווים את הלמידה שלהם בכיתות הטרוגניות ללמידה בהקבצות . איור : 7 סוגי השוואות שכיחים במחקרים העוסקים בהוראת מתמטיקה בהקבצות ובמודל ההטרוגני
|
|
|