|
|
Page:84
הגבוהה ביותר . ( אולם אנו מציעים להתייחס בזהירות לטענה היפותטית זו ( שאינה מופיעה בדוח ) משתי סיבות : הראשונה היא האחוז הקטן של תלמידים שלמדו בקבוצות הטרוגניות 7 % ) מכלל המדגם , ( נתון המגביל מאוד את תקפות ההשוואה . השנייה היא שאין די מידע על הרכבן של קבוצות אלו , ומה שבכל זאת ידוע מאשש את הסתייגותנו : לוח 4 בדוח של גליקמן וליפשטט ( 9 : 2013 ) מראה כי מבין כאלף תלמידי הקבוצות ההטרוגניות במדגם , כ 72 % באו מרקע כלכלי חברתי גבוה , כ 22 % מרקע כלכלי חברתי בינוני ו 6 % בלבד מרקע נמוך . במילים אחרות , נראה כי הסביבות ההטרוגניות שעליהן מדובר אינן מאוד הטרוגניות , לפחות במובן החברתי כלכלי , ואינן מזכירות למשל את השונות הקיימת בבתי ספר כמו שסיבולהש שתוארה בסעיף הקודם . אכן , פילוח ההישגים של התלמידים על פי מיצב כלכלי חברתי , המובא אף הוא בלוח 4 ( שם , ( מראה כי לעומת התלמידים שהגיעו מרקע גבוה ( שהם כאמור רוב התלמידים ) והשיגו בממוצע ציון של כ 586 נקודות , התלמידים שהגיעו מרקע נמוך השיגו רק כ 399 נקודות , תוצאה דומה לממוצע של תלמידי הקבצות גש . זוהי דוגמה לכך שקריאת נתונים מדוחות מחקר שונים עלולה להיות מלווה בפרשנות שהיא לאו דווקא תקפה , ויש לנקוט משנה זהירות כאשר גוזרים מסקנות על סמך ממצאי מחקר שאין בידינו נתונים מספיקים לגביו . כפי שנראה בהמשך הפרק , יש מחלוקות בין חוקרים שונים בתחום הוראת המתמטיקה בעולם לגבי מודל ההוראה הרצוי ( ההטרוגני לעומת הדיפרנציאלי , ( ובין המסקנות קיים לא פעם ניגוד קוטבי . ניתן לשער כי בדומה למתרחש בתחומים אחרים של מדעי החברה , הפרדיגמות ותפישות העולם שבהן אוחזים חוקרים שונים משפיעות על האופן שבו הם אוספים , מפרשים ומציגים את נתוני המחקר שלהם . איור : 4 ציוני התלמידים במבחן המיצ״ב לכיתה חש תשע"א לפי ממוצעים בקבוצות לימוד מקור : גליקמן וליפשטט , , 2013 מצגת מלווה לדוח
|
|
|