|
|
Page:80
את המצדדים בהוראה דיפרנציאלית מייצגים דבריה של מורין הלינן ( Hallinan , 1994 ) המובאים אצל גמראן . ( Gamoran , 2011 ) הלינן טוענת כי רוב התוצאות השליליות הנובעות ממודל ההקבצות נגזרות מן האופן הלא מוצלח של הפעלתו . הפרדה קיצונית בין תלמידים , כישלון ביצירת כיתות שהן אכן הומוגניות ושבהן מוקטנת , הלכה למעשה , השונות הקוגניטיבית בין התלמידים , הוראה באיכות נמוכה להקבצות הנמוכות וסטיגמה שלילית המוצמדת לתלמידיהן – כל אלה הן בעיות יישום שניתן להעלימן או לכל הפחות לצמצמן באופן משמעותי בעזרת מחנכים שיארגנו את התלמידים ואת ההוראה בדרכים שיטתיות ומתחשבות . לעומתה , גשיני אוקס ( Oakes , 1994 ) מייצגת את מתנגדי ההוראה הדיפרנציאלית . אוקס טוענת כי שימוש בהסללה ובהקבצות משקף נורמות חברתיות המקשרות בין שיוך של תלמידים להקבצה או כיתה מסוימת ובין השערות והנחות לגבי הכיוון העתידי של אותם תלמידים . אסטרטגיות שנועדו למזער את נזקי המודל הדיפרנציאלי לא יצלחו , משום שמעטים התלמידים שיחמיצו את המסר הברור המבחין בין אוכלוסיות שונות , מסר הנובע מעצם החלוקה . בבסיסן של הסללות תעמוד תמיד אפליה , גם אם היא מוסווית היטב . כפי שמציין גמראן , הנקודה החשובה היא שהמחקר אינו יכול להכריע בין שתי הגישות . אותם נתונים מחקריים ניתנים לפרשנות שונה בהתאם לתפישה שבה מחזיק החוקר , וכשכל חוקר מייצר נתונים משלו – על אחת כמה וכמה . בסעיף הבא של הפרק נדגים זאת באמצעות סקירת מחקרים שונים המציגים ראיות הפוכות לגבי ההשפעות של הקבצות במתמטיקה בחטיבת הביניים על הישגי התלמידים . אולם מסקנה אחת ניתן בכל זאת להסיק , והיא כי ההשפעות של שני המודלים , הדיפרנציאלי וההטרוגני , הן תלויות הקשר . ( Gamoran , 2010 ) כלומר , גם אם לא ניתן להכריע באופן גורף בין שני המודלים , בתוך הקשר מקומי אנשי חינוך יכולים , מתוך שיקול דעת והיכרות עם המערכת שבתוכה הם פועלים , לבחור בצורה מושכלת באחד מהם , תוך הכרה בכך שבבסיס הבחירה עומדות תפישות חינוכיות המדגישות ערכים שונים . זוהי הסיבה המרכזית לדיון באוטונומיה של מנהלים , שיובא בהמשך . בכל מקרה , בתי ספר שיבחרו במודל ההטרוגני צריכים להיות מודעים לצורך לאתגר את תלמידיהם בעלי היכולת הגבוהה , כשם שבתי ספר שיבחרו במודל הדיפרנציאלי צריכים להיות מודעים לצורך להבטיח הוראה איכותית גם בקבוצות הנמוכות , על מנת למנוע את הבעיה של החרפת הפערים המאפיינת את השימוש במודל זה . מתמטיקה כמקרה מדגים של מודלים לארגון ההוראה חלק זה של הפרק מתמקד במקצוע המתמטיקה , הזוכה להתייחסות מיוחדת ונרחבת בספרות העוסקת במודלים לארגון ההוראה . כפי שצוין , בארץ ובמדינות רבות אחרות ההוראה בהקבצות רווחת במתמטיקה יותר מאשר במקצועות אחרים . נתמקד בשני נושאים עיקריים : ( 1 נתונים עדכניים על יישום מודלים לארגון הוראת המתמטיקה בישראל והקשר בין נתונים אלו ובין הממצאים מתוך הספרות המחקרית שהובאו בסעיף הקודם ( 2 סקירת מחקרים העוסקים במודלים להוראת מתמטיקה בישראל ובעולם והמסקנות שניתן להסיק מסקירה זו .
|
|