|
|
Page:31
בחייהם . אשר לגבולות בין קבוצת הגיל האתנית לבין הקבוצה הדומיננטית , מחקרם של בייסו ופאלט ( Baysu & Phalet , 2012 ) מתאר את מצבם של תלמידים מקבוצת מיעוט טורקית בבלגיה ומראה שעבור תלמידי קבוצת המיעוט , יצירת חברויות בין תרבותיות העלתה באופן משמעותי את הסיכוי להישאר בבית הספר ולצמצם את הפער בהישגים . זוהי דוגמה מוצלחת לחציית גבולות . שני המודלים מסייעים לנו להבין את מהות התלות בין גורמים המשפיעים בחיים מחוץ לבית הספר לבין הצלחה בלימודים . המודל הראשון ממחיש את סוגי הלמידה שבהם הגורמים מחוץ לבית הספר מצליחים לצייד את הצעיר ולהכין אותו ללמידה יעילה בבית הספר – או נכשלים בכך . המודל השני עוזר בהמשגת הדינמיקה של מה שעובר על צעירים ממיצב חברתי כלכלי שונה במעברים בין עולמותיהם ובהבנת השפעתה של דינמיקה זו על הישגים בלימודים . תרבות המשפחה בספרו The Forms of Capital טוען בורדייה ( Bourdieu , 1986 ) שהעליונות החברתית נוצרת על ידי שליטה בהון תרבותי הנרכש בתוך המשפחה וכולל בין השאר מנהגים , שפה , צורת חשיבה , דפוסי התנהגות . המושגים שבהם משתמש בורדייה לקוחים לרוב מהעולם הכלכלי . הוא מגדיר הון תרבותי כיכולת השליטה של האדם במשאבים התרבותיים המשמעותיים לחברה ( לדוגמה השכלה , אמנות , אוכל . ( הון חברתי מתבסס על הקשרים החברתיים של הפרט , הון סימבולי נמדד ביוקרה החברתית , והון כלכלי מתייחס לרמת המשאבים החומריים העומדים לרשות האדם . לטענתו יש רמת הלימה גבוהה בין הון כלכלי להון תרבותי , חברתי וסימבולי . עם זאת , ההון התרבותי נוטה להסתיר את מקורות ההון הכלכלי שמהם צמח . בורדייה משתמש במילה אלכימיה כדי להסביר את התרגום של הון כלכלי להון תרבותי . התהליכים מסתוריים ומעורפלים אך הקשר ביניהם חד משמעי והמשפחה היא סוכן הפעולה המרכזי המופקד על האלכימיה הזאת . ערכים שונים מקובלים במשפחה ממעמד בינוני ובמשפחה מן המעמדות הפחות חזקים בנושא ההישגיות של הדור הצעיר . זהו פועל יוצא של השכלת ההורים והתנסות המשפחה בנושא ניעות חברתית המבוססת על לימודים פורמליים . במעמדות החברתיים החזקים נמצא יותר חשיפה למה שהוגדר במודל המעגלים הקונצנטריים כלמידה חוץ בית ספרית : חוגים , פעילויות העשרה , תגבור תכנים לימודיים ( שיעורים פרטיים ) לימוד נגינה , חוגי שחמט , ספורט ועוד . כאשר דנים בתרבות המשפחה , ראוי להעניק תשומת לב מיוחדת למשפחות עולים וילדיהן . ילדי עולים ובני משפחותיהם מוגדרים כאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים וקשיים בחציית גבולות בין תרבותיים כפי שמוצג במודל הזיקות והמעברים . קושי זה משתקף למשל בדוח ראמ״ה המנתח את ממצאי פיזה משנת 2010 ( ראמ״ה , . ( 2010 הדוח קובע כי הפערים הגדולים ביותר נמדדו בכיתות חש בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים , אף כי 60 % מילדי הקבוצה שהמערכת מגדירה ״יוצאי אתיופיה״ הם ילידי הארץ . האנתרופולוגים החינוכיים אוגבו וסימונס
|
|
|