|
|
Page:29
שני מודלים לתיאור השפעתם של גורמים חוץ בית ספריים על הלמידה בגישה אנתרופולוגית לחינוך , למידה מומשגת באופן רחב ונתפשת כמתרחשת בשלושה מישורים ( מעגלים קונצנטריים ) במקביל . המעגל הרחב ביותר הוא מעגל ה״תירבות״ , ( enculturation ) בתוכו נמצא מעגל של שלמידה חוץ בית ספריתש , והמעגל הפנימי הוא שלמידה בית ספריתש . ( Wallace , 1961 ) ( schooling ) במודל המעגלים הקונצנטריים , למידה בית ספרית פורמלית בין כותלי בית הספר ( schooling ) היא רק חלק מצומצם מכלל הלמידה האנושית והיא אף מושפעת מן הלמידה המתרחשת בשני המעגלים המקיפים אותה . למידה חוץ בית ספרית היא למידה המתרחשת במגוון מסגרות בלתי פורמליות ( תנועות נוער , חוגים , מועדונים , ( ולומדים ומלמדים כאחד מודעים לכך שהם עוסקים בעשייה שמטרתה חינוכית ושזאת סיבת הימצאותם במסגרת הנדונה . המעגל החיצוני , מעגל התרבות , מתייחס להעברת תרבות ורכישתה culture ) . ( transmission / acquisition ; enculturation מעגל זה מתייחס ללמידה הטבעית והבלתי מודעת המתרחשת בזמן שצעירים נחשפים לסביבותיהם החברתיות , האנושיות והחומריות , לסוכני סוציאליזציה או מבנים תרבותיים , לארגונים שבהם הם לומדים , בין אם מתוך חיקוי של מודלים ובין אם מתוך השתתפות פסיבית , בלתי ממוקדת באירועים ( במרכול , בבנק , בקופת חולים , בבית כנסת , ברשתות החברתיות הדיגיטליות . ( בכל המסגרות האלה , וברבות אחרות , לומד הצעיר , בטווח גילים רחב , דרכי השתתפות מקובלות בחברתו Pitman , Eisikovits , ) . ( Dobbert , 1989 ; Spindler , 1974 ; Wallace , 1961 המשגה זו מעניקה לנו מסגרת חשיבה נוחה על התפקיד של מעמד חברתי , מגוון תרבותי והשפעותיהם של גורמים כמו משפחה , קבוצת הגיל והשימוש באמצעי תקשורת על ילדים ובני נוער . המודל ממחיש את העובדה שצעירים ממיצב חברתי כלכלי שונה חשופים לסביבות בעלות אופי שונה המעבירות מסרים ערכיים נבדלים בתחומים רבים , בין השאר , בכל הנוגע לחשיבותם של השכלה , הישגים וניעות חברתית . מכאן נובעות כמובן גם גישות שונות לכל מה שמתרחש במעגל הפנימי של הלמידה בבית הספר . ( schooling ) לשני המעגלים העוטפים יכולה להיות השפעה מעצימה או מחלישה על מאמצי המעגל הבית ספרי . כלומר , שני המעגלים העוטפים את מעגל הלמידה בבית הספר ( הלמידה החוץ בית ספרית והתרבות ) מציידים באופן שונה את הצעירים במשאבי התמודדות חברתיים . הם מעניקים להם או מונעים מהם את ההון התרבותי הנחוץ כדי להגיע לתפקידי הנהגה והובלה בחברה . ומכיוון שהמעמד הבינוני גבוה ( הקבוצה הדומיננטית בחברה ) הוא הקובע בדרך כלל את עקרונות הפעולה , הערכים והנורמות של בית הספר בהגדרתו הגנרית , ( Zhou , 2003 ) הרי שאצל ילדי מעמד זה תהיה הלימה גבוהה בין תרבות הבית לתרבות בית הספר , והדבר יגביר את סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים . לא כך הדבר לגבי צעירים השייכים לקבוצות אתניות ומיצבים חברתיים כלכליים שאינם נמנים עם הקבוצה הדומיננטית בחברה . אצל צעירים אלו המרחק בין תרבות הבית לתרבות בית הספר ( שוב בהגדרתו הגנרית וללא התאמות לצורכי אוכלוסיות שונות ) יהיה גדול , והדבר יכביד על סיכויי ההצלחה שלהם . ( Ogbu & Simons , 1998 )
|
|