|
|
Page:23
לעתים קרובות המאמץ ליישום ערך מסוים בחיים הממשיים יוצר קונפליקט עם ערך אחר , לא פחות חשוב , ואז יש צורך להכריע ביניהם . מצב זה בא לידי ביטוי באופן מובהק בסיפור הבא , הלקוח מאבות דרבי נתן , מקור שהוא בבחינת פירוש מורחב לפרקי אבות : אבות דרבי נתן פרק י״ב משנה גש [ היו ] שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה . הלך אהרן וישב אצל אחד מהם . אמר לו : ״בני , ראה חברך , מהו אומר , מטרף את לבו וקורע את בגדיו . אומר : ״אוי לי , היאך אשא את עיניי ואראה את חברי ? בושתי הימנו , שאני הוא שסרחתי עליו ! ״ . הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו . הולך אהרן ויושב אצל האחר , אומר לו : ״בני , ראה חברך , מהו אומר , מטרף את לבו וקורע את בגדיו . אומר : ״אוי לי , היאך אשא את עיניי ואראה את חברי ? בושתי הימנו , שאני הוא שסרחתי עליו ! ״ . הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו . וכשנפגשו זה בזה – גיפפו ונישקו זה לזה . הסתכלות פשטנית ותמימה על הסיפור הזה עלולה להוביל למסקנה חד ממדית , שאהרון היה צדיק גדול שהצליח לעשות שלום בין אנשים גם אם היו שרויים בעימות קשה . אולם הסתכלות מעמיקה יותר מעלה שאהרון הכריע בעצם לטובת ערך השלום ובכך הקריב את ערכי האמת והצדק . הרי הוא המציא סיפור שהיה בדוי לחלוטין וכלל לא התעניין בשאלה מי מבין היריבים צודק ! בתוך המסורת עצמה יש אם כן מקום לתהייה ולחשיבה על אודות ההכרעה בין ערכים . מצד אחד , מהו מחיר הכרעתו של אהרון , שבפירוש לא חיפש אחר הצדק והאמת כאן ? מצד שני , מהו היתרון של הכרעתו לטובת השלום לאור העובדה ששילם עבורו מחיר ? מתבקש שיתפתח ויכוח ערכי ומחלוקת לגיטימית לגבי המקרה הזה ומקרים דומים . הרי קל מאוד להטיף ״היה רודף שלום״ כמו אהרון . אולם המבחן של ערך השלום מתקיים דווקא כשהוא נמצא בקונפליקט עם ערך אחר : מצד אחד ערך הצדק , שאדם יקבל את המגיע לו על פי מעשיו וזכויותיו , ומצד שני ערך השלום , המאפשר את המשך החיים המשותפים ללא משקעים . אנו רואים אפוא שיש ניגודים לא רק בין ערכים ליצרים אלא גם בין ערכים לערכים . דוגמה אחרת לקונפליקט משמעותי בין ערכים לקוחה מן התחום הציבורי הרחב והיא טומנת בחובה השלכות חשובות לקביעת מדיניות ציבורית בכלל . בתקופה שבה שלטו הרומאים בארץ ישראל הם הביאו אתם קרקסים שבהם היו מקיימים , בין השאר , מופעי דו קרב בין גלדיאטורים . בעיני חכמי ישראל נתפסו הקרקסים הרומיים כמופעי אלימות וכמקומות של בילוי ריקני . לכן סברו כי על אדם מישראל , המצווה על קדושת החיים וקידוש החיים , להתרחק ממקומות שהשהייה בהם מביאה לידי גסות רוח וקהות חושים . אולם רש נתן לא היה שבע רצון מן האיסור הגורף של החכמים . ייתכן שסבר כי האיסור להימצא ב״מושב לצים״ יכול להתנגש עם ערכים אחרים , חשובים לא פחות . כידוע , על פי ״כללי המשחק״ של מאבקי הגלדיאטורים , כאשר צד אחד היה מכריע את השני , צווחות הקהל הן שקבעו לפעמים אם הלוחם המובס יחיה או ימות .
|
|