|
|
Page:20
כמו כל פילוסוף רפלקטיבי ברלין ביקש לתת דין וחשבון כולל על התופעה שנפרשה לפניו . לימים הגיע למסקנה שלא מדובר כאן ברלטיביזם , או ביחסיות תרבותית , אלא במה שהוא קרא פלורליזם . את ההבדל בין שתי התפישות הוא ניסח כך : תפישה רלטיביסטית גורסת שכל מערכת ערכים נטועה כל כך בנסיבות התרבותיות וההיסטוריות הייחודיות שהולידו אותה , עד שאין אפשרות לקיומם של שיח אמיתי והבנה הדדית בין תרבות לתרבות . לעומת זאת , תפישה פלורליסטית גורסת שגם אם גדלתי בתנאים מיוחדים מאוד וגם אם איני יכול להסכים עם ערכי יסוד של תרבות אחרת , אני יכול בכל זאת ״להיכנס״ לעולם הערכים של אותה תרבות , לחוות אותה מבפנים ולהבין כיצד אפשר לחיות חיים אנושיים מלאים במסגרתה . יש אם כן ריבוי של מערכות ערכים אנושיות שאפשר לחיות לאורן ולהיות בני אדם שלמים במסגרתן . כך למשל , אנשים מערביים מודרניים מסוגלים להיפתח לחשיבותם האנושית של ערכים המעוגנים בדיאלוגים של אפלטון או בספרות היפנית של ימי הביניים מבלי להסכים איתם בהכרח . עם זאת נראה שמבלי להודות בכך בגלוי , ברלין האמין גם בשורה של ערכי על אנושיים כלליים שעל פיהם אנו יכולים לשפוט ולהעריך תרבויות אחרות , ואלה הם : ( 1 רציונליות – דהיינו , מתן טעמים לדעות ולמעשים . ( 2 מתן מקום לחופש בחירה כלשהו בחיי האדם והימנעות משרירותיות . ( 3 מתן מקום ליצירתיות אנושית . מכאן שהפלורליזם אינו אינסופי . תרבויות הראויות להערכה צריכות להתקיים ״בתוך האופק האנושי״ כלומר , עליהן להיות רציונליות ( גם אם מדובר ברציונליות מסוג שונה משלנו ) ולאפשר חופש בחירה ויצירתיות . בהמשך עבר ברלין מדיון בניגודים ערכיים בין תרבויות שלמות לדיון בניגודים בין ערכים הקיימים בתוך תרבויות . כדוגמה לניגודים כאלה מציין ברלין למשל : ›› אמירת אמת בכל תנאי לעומת ויתור על אמירת אמת כשהיא מזיקה או מכאיבה . ›› חתירה לצדק בכל מחיר לעומת ויתור על הצדק לטובת החמלה . ›› הצבת החירות כערך עליון לעומת הצבת השוויון כערך עליון . ›› התמסרות לאסתטיקה לעומת מחויבות למוסר . הנחתו של ברלין היא שאפשר להבין ולאהוד את החשיבות האנושית של ריבוי חלופות . לענייננו , אפשר להצביע על הקונפליקט בין מתן חירות למוכשרים לבטא את עצמם במלוא כישוריהם ולחברה ליהנות מיצירתם ובין מתן זכות לחלשים לחינוך מינימלי לשם קיום בכבוד . מסקנתו של ברלין הייתה שקונפליקטים בין ערכים ותכליות חיים הם כנראה בלתי נמנעים . אין מנוס
|
|
|