|
|
Page:19
אולם לאחר שהעמיק במחשבתו של ההוגה האיטלקי בן ראשית המאה השש עשרה ניקולו מקיאבלי ( 1527-1469 ) חשב ברלין שוב על כל מה שהאמין בו עד אז . ברלין מצא בכתבי מקיאבלי שתי מערכות ערכים וסדרים של מידות טובות , כל אחת מעמיקה , שיטתית ומשכנעת בזכות עצמה : ערכי הרפובליקה הרומית הקדומה מחד גיסא וערכי אבות המסורת הנוצרית מאידך גיסא . ברלין גילה ששתי מערכות הערכים האלה אינן עולות בקנה אחד ואינן מתגבשות לכלל שיטה הרמונית : כפי שאפשר לראות , אין אפשרות לשלב בין מערכות ערכים אלו , ומכאן עולה שלא כל הערכים העליונים שבני אדם חתרו אליהם בעבר יכולים לעלות בקנה אחד אלו עם אלו . בהמשך קרא ברלין גם את גשאמבטיסטה ויקו ( 1744-1668 ) ולמד ממנו דברים שהעצימו את מה שלמד ממקיאבלי : . 1 לכל תרבות יש תמונת מציאות , תמונת עולם ותפישה עצמית . יש לה גם תפישה של האדם הראוי , החברה הראויה והיחס הראוי לטבע . . 2 השקפות אלו מתגלמות בכול : בשפה , בדימויים , במוסדות , בדרכי החשיבה ובדפוסי ההרגשה והעשייה . . 3 תמונות מציאות אלו שונות מתרבות לתרבות . אינן דרות בהכרח בכפיפה אחת והן גם אינן מצטרפות לנרטיב של קדמה מן הפרימיטיבי למפותח . . 4 בכל זאת אפשר ללמוד דברים גדולים מרבות מן התרבויות האלה , גם אם איננו יכולים להסכים להנחות היסוד שבתשתיתן . כך למשל , האיליאדה והאודיסיאה של הומרוס נוצרו על רקע נורמות חברתיות ותרבותיות אכזריות ביותר בכל הנוגע ליחס לחלש . אולם אלמלא עמדה התרבות הזאת ברקע , לא היה אפשר ליצור את יצירות המופת האלה .
|
|
|