( א ) הסיפור על כיבוש ירושלים בשמ"ב ה , ו ט , שזור ביטויים סתומים ומקוטעים וקשה להעלות ממנו תיאור רצוף וודאי . דורות של מעתיקים ומתרגמים , פרשנים וחוקרים התחבטו בהבנת משפט התנאי "כי אם הסירך העורים והפסחים" ( פס' וב ;( ההערה בדבר שנאתו הבלתי מוסברת של דויד כלפי מוכי הגורל — "ואת הפסחים ואת העורים שנאו ( קרי : שנאי ) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית" ( פס' חב ;( והצירוף המוקשה "ויגע בצנור . " בעצם אפשר לומר כי טרם נמצא הסבר כולל ומשביע רצון למקראות סתומים אלה . ואף לא אחד מן ההסברים הרבים שהוצעו , חורג מגדר השערה שסבירותה אינה גבוהה במיוחד . ישראל ויהודה , " עמ' , 144 רואים בכתוב בדה"ב כ , לה לז מקור היסטורי מהימן לכל דבר . אחיטוב אף סבור שמבין השניים 'הסיפור המלא יותר [ מופיע — י"ק ] בדה"ב כ , לו לז . ' 53 דיון מפורט על מונח ןה ועל הישנותו כאן , ראה להלן , פרק שלושה עשר — ' חזרה / , 1 דוגמה ( י . ( 54 במגילת שמואל מקומראן wpn , 4 QSam a ) מובא אצל מק קנזי , הכרוניסט , עמ' ( 43 כתוב כאן : "כי הסית [ ו העורים והפסחים לאמר לא יבוא ] דויד הנה . " אך דומה שאין הדבר משקף נוסח קד...
To the book