שמש בגבעון דום (מסה גיאוגרפית־היסטורית)

א . הרקע הגיאוגרפי מדיני העיר גבעון נזכרת במקרא לעתים קרובות , בדרך כלל בהקשר למעשה יוצא דופן , המעורר לא אחת פליאה וניתן לפירושים שונים . מן הסיפורים עולה , שגבעון הייתה עיר גדולה " ) כי עיר גדולה גבעון כאחת מערי הממלכה . " יהר י , ב ) ובה הייתה "הבמה הגדולה" ( מל"א ג , ד . ( תושבי גבעון היו שייכים לקבוצת העמים ההוריים , שמוצאם בצפון סוריה ודרום אנטוליה , שהגיעו לגדולה בממלכת מיתני במאה הט"ו לפסה"נ . עם ירידת ממלכת מיתני נשארה בארץ רק קבוצה אתנית קטנה , "החיווי , " ששרידיהם האחרונים היו כנראה קבוצת " הגבעונים . " הם היו שונים מיתר תושבי הארץ — הכנענים — במשטרם המדיני : בראש עריהם לא עמדו מלכים , אלא קבוצה של "נשיאים , " דהיינו שלטון אוליגרכי . מקומה של גבעון וזיהויה עם הכפר הערבי אל גייב , כעשרה ק"מ צפונית לירושלים , נקבעו סופית בחפירות של 956 ו , שבהן נמצאו כדים רבים הנושאים את הכתובת "גבעון . " גבעון שוכנת בבקעה קארסטית בגובה של כ 700 , 'מ ומוקפת רכסים הרריים המתנשאים לגובה של 880 — 800 . 'מ במקום שכנו שלושת הישובים שתחמו את אזור גבעון — בארות ( המזוהה על ידי רוב הארכיאולוגים עם נב...  To the book