פיריקליס

א כשראה קיסר י- ברומי אי אלו נכרים עשירים נושאים בחיקם גורי כלבים וקופים ומגלים חיבתם להם , שאל אם נשותיהם אינן לולדות אצלם ילדים . וכד הוכיח קשות , כראוי לדבר , את המבזבזים על בעלי חיים את רגשות החיבה והאהבה שהטבע נטעם בנו למען בני האדם . והואיל ונשמתנו אתוזה מעצם טבעה תשוקה ללמוד ולראות , נותנת שורת ההיגלון , שיש לגנות את המשמשים בתשוקה זו לרעה והם שומעים ורואים דברים שאינם ראויים שישקדו עליהם ומזלזלים בדברים שהם נאים ומועילים . החושים שלנו , התופסים כל דבר שהם נתקלים בו בכוח המחץ שלו , מן ההכרח הוא שישגיחו בכל דבר המופיע לפניהם , בין מועיל ובין לאו ; אבל המבקש לאמן את שכלו , יכול , מעצם טבעו , אם רצונו בכד , להפנות עצמו לאותו דבר שדעתו עליו ולשנות בקלות את כיוונו כלפיו . ולפיכך צריך אדם לרדוף אחר הנעלה , כדי שלא רק יראהו , אלא אף ישביח עצמו על ידי ראייתו . צבע מתאים לעין אם רעננותו ונ עימותו מלהיבים ומזינים את הראייה , כיוצא בזה יש לכוון את התבוננותנו השכלית לאותם מראות שבעצם קסמם הם מזמינים אותנו לטוב העצמי שלהם . דברים אלו מצויים במעשים של צדקות , הנוטעים בלב שוחריהם קנאות וערגה...  To the book